זהו, נגמר חול המועד.

המצות נאכלו עד תום (ואם לא – תמיד אפשר לארגן עוד כמה לזניות ממצה כדי לחסל את המלאי שנשאר), צלחת הפסח המסורתית הוחזרה למקומה בארון עד לשנה הבאה, והחמץ נשלף בחזרה, בתוספת הודאות נרגשות על כמה שהתגעגענו אליו.

לפני יומיים הגיע אלינו ליל הסדר במלוא הדרו.

הגראנד פינאלה של כל עבודת ההכנה הקשה, סידור הבית, ביעור החמץ (וגם קצת שיפוצים וקניות של אביזרים וקישוטים חדשים, ברוח האביב והלבלוב שבחוץ).

דברים טובים באים במנות קטנות, כדי שנעריך אותם ונתייחס אליהם כמו למעדן.

הם מגיעים אלינו לזמן קצר, מזמינים אותנו להינות מהם בצניעות, כמעט בביישנות, מגיחים אל המדפים בלי שנשים לב.

במה אתם אוהבים למלא את הבטן? בימים לוהטים של קיץ, אני אוהבת לשפוך פנימה מיץ אבטיח קריר.

בחורף – ירקות שהתחממו להם בתוך קדירה והם מחבקים את הבטן מבפנים ועושים לה חם ונעים.