השבוע, כשניכשתי את העשבים בגינה, שמעתי מעבר לגדר סדרת שירים לפעוטות.
היו שם כמה רגעים של נוסטלגיה: שיר הפתיחה המקורי של "פרפר נחמד", ביצוע ישן של "רד אלינו אווירון", אפילו "רוץ בן סוסי" שגרם לי לרגע לתהות כמה ילדים בימינו יודעים מהו "בן סוסי" ומהו "פרש בן חייל".
להמשך קריאה >>זהו, פסח מאחורינו. זה לא שכבר לא צריך לקושש פירורי מצה מכל רחבי הבית – המצות משום מה נשארות כאן הרבה אחרי החג עצמו.
אחד הילדים שאל, במהלך ההכנות לפסח, מה ההיגיון לקושש את כל פירורי החמץ האלו רק כדי לקבל במקומם פירורי מצה, אבל לפחות אפשר ליהנות מלחמניה טובה ולהתענג על עוגה בחושה ליד הקפה.
להמשך קריאה >>כנראה שבאופן רשמי עבר עלינו ליל הסדר המוזר ביותר הזכור לי. לשיר שירים על חג החירות בזמן שכולם יושבים בבית, ובחוץ יש עוצר (יש בקהל קוראים שגרו כאן בימי המנדט הבריטי כדי להעלות זכרונות ולהשוות?) זה, ובכן, מוז
ר
לכתוב על הפירות והירקות של העונה ועל ההתחדשות והאביב וכל השמחה שהוא מביא איתו - בזמן שאנשים נכנסים לחנות עטויי כפפות ורק אחרי שהלקוח שלפניהם סיים – זה ממש מוזר.
להמשך קריאה >>אביב הגיע, פסח תכף בא! עכשיו שהרבה מאיתנו בבית, האביב מביא איתו כל מיני שינויים.
החרדלים פורחים בחוץ כמו מטורפים, כמו בכל שנה, ואיתם גם עוד כל מיני ירוקי בר טובים למאכל כמו החוביזה, שלא התברכה בפרחים צהובים מנקרי עיניים והומי דבורים שיכורות מהאביב; הרקפות עדיין מתקבצות באגודות בהירות, ורודות סגולות, נחבאות בין נקיקים וסלעים ונראות כאילו הן מרכלות על כל מה שמתרחש סביבן.
להמשך קריאה >>