היום לצמד המילים "הגיע מסין" או "מיוצר בסין" יש צליל של גנאי, על אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה. מה שמיוצר בסין מקבל תדמית של זול, לא איכותי, חשוד בהעתקת זכויות יוצרים וברמיסת זכויות אדם על הדרך. 

בקיצור, עלי אקספרס סטייל.

כשמשהו נמצא בסביבה מספיק זמן, מתחילות להירקם סביבו אגדות אורבניות. 

ככה זה. אנחנו בני האדם זקוקים ליכולת להרגיש שהעולם סביבנו כפוף לחוקים רציונאליים, שזה לא כאוס מוחלט שמקיף אותנו.

לפעמים מתחשק לי לעשות תחרות טריוויה קצרה למי שיושב אצלי בסלון בערב ולא יכול לברוח (הילדים, כלומר). 

אני אגיד ככה: האם זה נכון שאנשים שאוכלים יותר מדי גזר יכולים להפוך לכתומים? (ובכן, כן – מי שאוכל המון, ממש המון גזר, יהפוך להיות בגוון קצת תפוזי, בשלב שבו הגוף ינסה לרמזו שהוא לא צריך יותר בטא קרוטן, תודה).

שבוע אחרי שבועות (החג...), זמן מושלם להציג את ביכורי האביב והקיץ. 

אפריל, מאי, ובינתיים גם יוני הם נדנדת ה"בין לבין" של העונות, שמשפיעה גם על התוצרת שרואים בחנות ובארגזים שמגיעים אליכם הביתה.