הי
ככל שהצמחים שלנו גדלים בתנאים טובים יותר, הם בריאים יותר וכמובן עמידים יותר למחלות ולמזיקים.
טבע יש איזון בין החיים למינהם. לכל מזיק, יש גם אויב טבעי ולכן חשוב כ"כ תמיד לחתור לאיזון. בדר"כ אנחנו מתייחסים לכל החרקים כאל מזיקים, אך האמת היא שחלקם בעצם נחוצים לנו מאוד.
עם ההתחממות במזג האוויר, גדילת הירקות מהירה יותר והתרבות היצורים למיניהם בטבע כמו גם בגינה, מרימה הילוך.
כמי שמקבלים חלק מהגינה בכל שבוע (מה שכולל כמובן ירקות אך גם בוץ, גשם ואפילו חרקים לפעמים), חשבתי לכתוב לכם על אותם יצורים. אם כן, ברחשים (בפי משפחתי), מי נגד מי:
בואו ננסה לעשות קצת סדר, בעיקר למגדלים שבניכם:
לבנין הכרוב- פרפר לבן ויפה המבשר את בוא האביב ושהגיע סוף עונת הכרוביים/ מצליבים (תיכף תבינו).
כשמו, צאצאי הפרפר הזחלים מאוד אוהבים כרוב ושאר משפחתו- ברוקולי, כרובית…הפרפרית האביבית מטילה מאות ביצים צהובות קטנטנות בשורות סימטריות. האם הטובה מטילה אותם בצד התחתון של עלים ממשפחת המצליבים. כך כשהזחלים החמודים שלה יבקעו, הם לא יצטרכו לחפש אוכל. מדהים כמה זחלון קטן כזה יכול לאכול ביום! אם מוצאים ביצים כדאי להראות לילדים ומיד לקבצ'ץ. חוץ מיזה התרנגולות חושבות את הזחלים למעדן.
כנימות עלה- מלא ברחשים קטנטנים שאוהבים צפיפות. הכנימות פשוט "קורעות" ומוצצות את הצמח. בנוסף לזה הם מפרישות נוזל דביק שסותם את פיוניות הצמח ומונע ממנו גדילה תקינה. ריסוס בתמיסת סבון יכולה לעזור. בדר"כ אני מצליחה להיתגבר על הרצון להרחיק את הגידול הנגוע ביותר. אותו אני משאירה, כדי שיהיה מרכז לכנימות בתקווה שהם יסתפקו בו ויתרחקו מערוגות אחרות.
האוהבות את הנוזל הדביק של הכנימות הם הנמלים הגאוניות. לפעמים הם מעבירות את הכנימות מצמח לצמח, כדי ל"חלוב" ביתר קלות את הנוזל שכניראה מתוק ולהאכיל בו את צאציהם עמוק במחילות שלהם. הנמלים לא גורמות כמעט לנזק ישיר הם פשוט גנבות זרעים ידועות. קורה הרבה שממתינים בצפיה וסבלנות שינבטו זרעים בערוגה וכשכבר ממש נשבר מבינים שהזרעים פשוט לא שם.
זבוב הכרפס- נראה כזבוב רגיל, אוהב סלרי (כנראה) ומטיל את ביציו על עליו. הזחל שיוצא נובר בעלים, תוך כדי אכילה, אפשר אפילו לראות את השביל שלו. צריך לקטוף את כל העלים ומיד לתת לתרנגולות או לזרוק בפח- לא לשים בקומפוסט (הוא רק יודה לכם על כך ע"י הטלת עוד ביצים).
ערצב- מחזה ממש לא יפה, נראה כיצור מסרט אימה בידיוני. חי מתחת לפני האדמה ואוכל בקצב שורשים, בצלים וגבעולים- איכס אמיתי!
חלזונות וחשופיות, שמשום מה יש לי בבית מישהי שממש אוהבת אותם ומנסה להציל אותם תמיד מידיי. בדר"כ רואים רק את השבילים המבריקים שהשאירו אחריהם, כי הן ישנות במקום לח, אפל וקריר בשעות היום. אפשר להניח צלוחית בירה קטנה ליד צמחים שרואים שהם אוהבים. הם ימשכו לבירה ויטבעו (אולי משכרות?)
תולעים צהובות, שאני כמובן לא יודעת את שמן, שגרות באדמה ואוכלות את השורשים (עכשיו אנחנו מתקשרים לעוזרים שלנו בגינה.). הציפורים מאד אוהבות לאכול את התולעים. אפשר להשאיר צלוחית מים כדי לעודד את הגעתן.
הינה עוד כמה חברים שעוזרים בגינה (כל מי שקיבל, אני מתנצלת זה בטעות, ומבקשת שתחזירו לגינה מיד):
גמלי שלמה- אמני ההסוואה, מגיעים בגדלים, צורות וצבעים שונים. יש וורודים, חומים וירוקים. כאלה הנראים כמקלון, אלה שנראים כעלה או כפרח. כמה הם מצוינים בהסוואה ככה הם מצוינים בצייד!
פרות משה רבנו- פשוט מתנות! במשתלות באמריקה קונים אותם בקופסאות. החיפושית וגם הלרבה שלה אוכלות כנימות בקצב.
עכבישים- יוצרים "רשת ביטחון" שלוכדת בתוכה מזיקים.
השילשול- אהובנו היקר, הוא פשוט מתחחת טבעית וקומפוסטר על! אוכל אדמה וניזון מהחומר האורגני והמיקרואורגניזמים הנמצאים בו. יוצא לנו סופר-אדמה. צ'ארלס דארווין חישב אחרי מחקר של שנה, ששילשול אחד מעביר ¾ ק"ג אדמה אל פני השטח בשנה.
דבורות- באות לשתות צוף בכדי ליצר דבש ומאבקות באותו זמן צמחים שיכולים להיתרבות רק ככה. בחממות ובמקומות דלי דבורים, צריך לבצע האבקה ידנית. איזה כיף שזה עובד בטבעיות.
צרעות טפילות- מטילות את ביצהן בתוך או על זחלים. כשהלרבה בוקעת היא גומרת על הזחל בצ'יק.
צפרדעים, קרפדות ולטאות- אוכלות חרקים גדולים וגם קטנים. מאד ברוכות בגינה ובתאבון!
עטלפים- גם ציידי חרקים מצוינים. קראתי איפה שהוא שביערות הגשם הם המאביקים העיקריים!
שבוע מאוזן לכולם
שלכם,
מגי
השבוע בארגזים- אם יהיו שינויים אודיע ביום הקטיף/ חלוקה.
מלפפונים
עגבניות
קולורבי
חסה ערבית
בצל יבש
פלפל רמירו
מנגולד
קישוא
לפת
בטטה או סלרי
בגדולים גם:
נענע
כרוב
שעועית צהובה ירוקה
עוד חסה ערבית
בסלי פירות:
פפאיה, פרי הדר ו….
