HE

EN

חסה, חסה רומית, סלט קיסר 29/11/09

הי
אז בהחלט הגענו לעונת הירוקים, העליים, המזינים שאפשר לעשות איתם כל דבר. אתם בטח רואים לפי הארגזים האחרונים.
בשבוע שעבר קיבלתם מנגולד או חרדל טטסוי. למרות שהטטסוי מגיע ממשפחה אחרת לגמרי, משתמשים בו ממש אותו דבר: טרי, מוקפץ, במרק, בקיש וכמעט בכל תבשיל שעולה על הדעת.
עגבניות השרי ממש בירידה בתפוקה, זהו פרי קיץ ומגיע עכשיו מחממות, אז במקומם קיבלתם עגבניות בגודל רגיל משני סוגים.

רציתי לכתוב בשביל אבא שלי על סלט קיסר. אבא שלי אלוף סלט הקיסר ושבוע שעבר קטפנו חסות מלכות מהגינה. למרות שקיבלתם בסלים וחויתם באופן אישי הינה תמונת השבוע:

 

 

 

 

לא הצלחתי להעלות בחכתי הרבה על סלט הקיסר, חוץ מזה ששף בשם סיזר קרדיני מטיחואנה, מקסיקו המציא את הרוטב במאה האחרונה. בערב גדוש בעבודה, וחוסר במצרכים כנראה יצאה לו בטעות הברקה. מאוד קיוויתי שיהיה סיפור מיתולוגיה יותר מעניין…

אז החסה הערבית, או העלים כמו שאנו קוראים לה, היא הכי נפוצה בארץ ובגינה שלנו בגלל הסובלנות שלה לאקלים החם. שבוע שעבר חלקיכם קיבלתם גם חסות אדומות ותודות למזג האוויר הנוכחי תהיה (אני מקווה) הצלחה גם עם זנים שונים. בשאר העולם החסה ה"ערבית" שלנו נקראת חסה "רומית" או חסה " קוס", כנראה מפני שהגיעה מן האי קוס ביוון (האי של היפוקרטוס) או ע"י הרומאים לשאר העולם. ייתכן שהשם "קוס" מגיע משם החסה בערבית- "קוס".

חסה. Lactuca sativaהינה ירק עלים ממשפחת המורכבים.
השם של החסה באנגלית הוא Lettuce ובצרפתית Laitue, שם זה נגזר משורש המילה הלטינית "Lac" שמשמעותו חלב. כאשר חותכים את הקלח הוא מפריש נוזל חלבי. ייתכן שבקיץ פגשתם בחלב הזה.
Sativa"" פירושו שגדל מזרע. ישנם כמעט מאה עשבים בעלי שרף חלבי השייכים לסוג Lactuca, אך רובם אינם אכילים, משום שהם מרים מאוד או אפילו רעילים. רק המין הזה אכיל וכולל בתוכו את כל סוגי החסות שאנחנו אוכלים. עדיין כשהצמח פורח או כשחם לו מידי הוא הופך מר.

התיעודים הראשונים של החסה הינם ממצרים העתיקה בכתבים על האלים הורוס וסת. במקדשים בקרנאק יש גילופים של תמונות של חלב החסה מוגש לאל "מין" שהחסה היתה מקודשת עבורו. הרומאים הינם כנראה הראשונים שגידלו את החסה בגינה וקולמבוס הוא זה שהציג אותה לעולם החדש. הפרסים ראו בחסה מעדן והיא נחשבה מאכל של מלכים. אצלנו אוכלים אותה בעיקר חי והמקפידים ביננו לא יעזו לחתוך אותה בסכין. בסין מבשלים אותה והיא בדרך כלל נמצאת במרקים וקדירות.

אצלנו בגינה החסה נזרעת ונשתלת בכמויות ענק מפני שמחזור הגידול שלה קצר יחסית. כמו כן החסה נקטפת בשלמותה בניגוד לרוב שאר העליים בגינה, מהם רק נקטפים העלים והצמח ממשיך לגדל חדשים. ראשוני "משפחת הגינה" מבינכם אולי זוכרים את שקיות עלי החסה שהייתי מספקת שהיו נקטפים כעלים ולא כראש.

היוונים מצאו בחסה סגולות מרפא והיפוקרטס, אבי הרפואה, האמין שהיא משפרת את הבריאות. רופאו של הקיסר הרומאי אוגוסטוס חיבב את הירק הבריא ויורשיו האמינו שיש בכוחו להסדיר פעולות מעיים אצל צעירים ולסייע לשינה רגועה בגיל מבוגר. היום אנו יודעים שאותו נוזל חלבי, שריחו מזכיר את ריח האופיום, מכיל אלקלואידים, ושכל מיני החסות הם נרקוטיים במידה זו או אחרת. יש אומרים שאכילת כמויות גדולות מאוד של חסה עלולה לגרום לערפול חושים. ברפואה העממית נהגו להשתמש במיץ שנעשה מחליטת עלי חסה להקלה על שיעול ואסתמה ולהרגעת צריבות בעור. נסים קריספיל כותב כי חסה מועילה לסובלים מאנמיה, מנשירת שיער, מעצירות, מהפרעות בתפקוד הכבד ומנדודי שינה.

לפי מועצת הצמחים, שני ספלים של חסה חתוכה מספקים 100 אחוז ממנת הוויטמין K המומלצת ליום, 80 אחוז ממנת הוויטמין A, 40 אחוז ממנת החומצה הפולית ו -30 אחוז ממנת הוויטמין C.
היא גם מקור טוב של סידן, ברזל ואשלגן.

העדרויות ותוספות עד שלישי ב 12:00

אז רשימת הצפי שלנו להשבוע:

חרדל ירוק או אדום או טטסוי

עגבניות

פלפלים

חסה או רוקט

תרד

דלעת

מלפפון

לימונים

בטטה

שמיר או פטרוזיליה

 

בגדולים גם

אולי שרי

כרישה

מנגולד

חציל או פלפל בהיר

 

בסלי הפירות

הדרים לרוב ואבוקדו או בננות

 

 

שבוע טוב, מזין ובריא וחורף רטוב וירוק
שלכם,
מגי

 

 

היי, אנחנו מחכים לך 🙂