הי חברים יקרים
בשבוע שעבר קיבלתם תירס ללא "פים פם פם". אופיר מ"תירס חם" לא חידש כלום. הרי כולנו ממש אוהבים תירס (אנחנו וכל שאר יצורי הגינה והשדה). תירס הוא הדגן הגדול ביותר בעולם. בין הגידולים הנפוצים ביותר בעולם (יחד עם חיטה ואורז) ואין, פשוט אין על תירס צעיר, מתוק וטיבעי! את רוב התירס שאכלתי השנה אכלתי טרי ולא מבושל- בזמן האריזה פשוט נגסתי בקלחים הלא יפים (אבל הטעימים מאוד), ללא בישול.
התירס הוא כנראה אחד הגידולים הראשונים שלמד האדם האמריקאי לגדל. שם, האנשים השתמשו בכל חלקי הצמח: אכלו וטחנו את הגרעינים, ארגו מחצלות וסלים מקליפת הקלח, בנו בובות, התפללו בעזרתו וחגגו לכבודו.
בימין התמונה תוכלו לראות את האבא או האימאמא של כל התירסים. זהו עשב בר בשם TEOSINTEשתפס את תשומת לב האמריקאיות המקוריות, החקלאיות העתידיות (שבזמנו עדיין היו לקטתיות- מלשון ללקט). הם קלטו שאת הגרעינים ניתן לאכול וגם לזרוע ולאט לאט אחרי ברירה ושמירה של זרעים קיבלו את התירס שלנו- זה שמשמאל בתמונה.
איזה מזל יש לנו!!! שוב להמחשה, שימו לב לגודל הקלח (אז בעצם לא היה קלח) לעומת המטבע:
משם, החל התירס לפני כ-7000 שנה להתפשט ברחבי צפון ודרום אמריקה ולאחר גילוי יבשת אמריקה, גם לשאר העולם.
אז למה קשה לנו עם התירס?
קודם כל , כמו בשאר הגינה, איננו מרססים אותו כלל. נקודה. בשנה שעברה התפתחה בו פיטרייה, מחזור אחרי מחזור, של יצור מהעולם החיצון שבסופו של דבר התברר כמאכל גורמה במדינות מסוימות. (אפשר לקנות אותו בצנצנות דרך האינטרנט והוא נשמע יותר ריווחי מגידול תירס…)
השנה היו התיבשויות בלתי צפויות ועדיין לא מובנות לגמרי. הסיבה שקיבלתם אותם הפעם מקולפים, היא מפני שחשבתי שיהיה יותר מבאס לקבל תירס שאחרי קילוף מתברר כפחות טוב, אז בדקנו. אחרי קילוף אפשר לגלות שהתירס כבר נאכל ע"י נברנית התירס או אחד מחבריה או גידל יצורים מדהימים ומפחידים במקצת, או שאפשר לגלות שלא הופרה במלואו ולכן יש בו פחות גרעינים.
התירס הינו צמח חד ביתיי, כלומר, יש לו פרחים זכריים ונקביים על אותו צמח. הפרחים הזכריים נמצאים בחלק העליון של הצמח ונראים כשיבולים. הרוח מעיפה את האבקה הזכרית ובכך מפרה את הפרחים הנקביים היוצאים מן העלים מתחת לתפרחת הזכרית. ע"י הפריה זו פרחים אלו הופכים לקלחי התירס שלנו .כמה שההפריה תהיה מלאה יותר כך נמצא יותר גרעינים על הקלח. אחרי הקילוף ארזנו בשקיות בניסיון למנוע מהנמלות הלקטיות למצוא את הסוכר המתוק שלו ולגנוב אותו כהרף עין יחד עם כל שאר הנמלים מהקן.
מדהים, אך כיום התירס הוא אחד הצמחים היחידים שאינו יכול להתרבות ללא עזרת אדם. דרושה זריעת הגרעינים הנפרדים לשם נביטת הצמח.
הפינה הירוקה
רגלת הגינה (ריג'לה /פרפחינה) מאת חוה סקלס ומספרו של ניסים קריספל
Portulaca רגלה, סוג במשפחת הרגלתיים, ובו כ-100 מינים. מיני הרגלה הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, שגבעוליהם ועליהם בשרניים, שטוחים או גליליים. זרעיהם שחורים, חומים או מכסיפים, וגודלם כגודל זרעי הפרג. בשפה העממית מכונה הצמח גם ריג'לה.
(ריג'לה/פרפחינה – .Portulaca Oleracea L)
צמח בשרני חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים. הוא גדל כעשב רע בגינות, בשדות שלחין ובשטחים פתוחים המושקים בעונת הקיץ. גבעוליו ארוכים ומשתרעים על-פני הקרקע. ענפיו אדמדמים, שבירים. עליו מאורכים או ביצניים. הפריחה בחודשים פברואר-ספטמבר. הפרחים קטנים, יושבים בהתפצלויות הענפים וצבעם צהוב. הפרי הלקט הנפתח בראשו במעין מכסה. מועד האיסוף: ינואר-אוקטובר.
הצמח מופיע במקורותינו בשמות "רגילה", "חלגלוגות" ו"פרפחינא". אבותינו אכלו אותו כשהוא ירוק או מבושל: "אוכלין ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה" (שביעית ט', ה'). השם רגילה נשתמר עד היום בפי ערביי הארץ בשם ריג'לה. מקור השם רגלה הוא בצורת עליו, הדומים לכף רגל וזוחלים על הקרקע.
הוא מקובל מאוד על ערביי הארץ ועל עדות ישראל כירק בר המשמש למאכל, וכצמח מרפא חשוב שמרפאים בו מחלות בדרכי השתן, עצירות, מחלות דרכי הנשימה ודרכי העיכול. כמו כן הוא משמש לריפוי מחלות עור קשות, גרדת ופטריות.
מרסקים את העלים והגבעולים הבשרניים, וסוחטים מהם את המוהל. מומלץ לשתות חצי כוס מוהל רגלה ביום. תרופה זו יעילה מאוד לריפוי מחלות דרכי השתן ומחלות דרכי הנשימה.
למחלות עור קשות: קוטפים 1 ק"ג עלים וגבעולים של רגלה, מרסקים אותם וסוחטים מהם את המוהל. יש להספיג תחבושת או צמר-גפן במוהל ולנגב את העור הנגוע.
לתזונה: 1. סלט רגלה: הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לשימוש בצמח היא אכילתו כסלט. קוצצים את כל חלקי הצמח העל קרקעיים ומתבלים אותם בחומץ, בשמן-זית ובמלח. אפשר לצקת עליהם גם שמנת או לבן, ולתבל במעט שומר או שבת ריחני. מעדן זה יעיל מאוד לריפוי מחלות דרכי העיכול ועצירות.
2. כממרח: להניח במג'ימיקס חופן של רגלה על עליה וענפיה הרחוצים. להוסיף לפי הטעם: מיץ מלימון טרי, שמן זית, מלח צמחים, שום, פלפל לבן, שמיר ו/או פטרוזיליה. לרסק את התערובת. לטעום ולראות לפי הטעם האישי מה חסר.
להעביר לכלי זכוכית ולשמור במקרר. ניתן למריחה על פרוסת לחם, קרקר או למילוי בתוך לחמניה שתכנה הוצא ואז לקלות בתנור
הזרעונים השחורים של הרגלה ניתנים לזריעה. כאשר מגי שולחת את הרגלה, בשקית הפלסטיק נותרת כמות גדולה של זרעים. השתמשו בהם לכף אף כי היא מתפשטת בגינה בקלות בגין זרעיה הקלילים גם אם איננו זורעים אותה.
מאחלת לכולם הצלחות, למידות והנאה ממה שיוצא בעזרתנו ובלעדיו.
שלכם,
מגי
בארגזנו השבוע:
פלפלים
מלפפונים
עגבניות
חסה
דלוע
בצל ירוק
ריג'לה/ שמיר/ נענע
עגבניות שרי ???
לימונים/ בצל יבש
חצילים/ קישואים
בגדולים גם
חצילים/ קישואים
עוד 2 ירוקים מריג'לה/ שמיר/ נענע
בצל יבש / לימונים
בסלי פירות
מנגו וענבים או אבטיח
בתאבון ולבריאות!
שלכם,
מגי
