הי כולם,
זהו נסגרה עונת הדלעת לשנה! הדלעות יחזרו אלינו לקראת סוף הקיץ הבא.
בחנוכה נהוג לאכול מאכלי גבינה. באמת, לאטקעס גבינה ועליים ירוקים זהו מעדן אמיתי.
אז על עלי חרדל ולמה גבינה בחנוכה?
חנוכה וראש חודש טבת, נחגגים בקהילות צפון אפריקה כ"חג הבנות" ("עיד אל בנאת"), לזכר יהודית "האישה ההורסת" והגיבורה שהצילה אותנו. ספר יהודית הינו ספר "חיצוני" לתנ"ך ואינו נכלל בו. מכיוון שהמקור שנכתב בעברית אבד, הגרסאות הקיימות הינם תירגומים מיוונית וסורית לעברית. מרוב תירגומים ישנם פרטים (שוליים) לא ברורים כמו באיזו תקופה ויישוב בדיוק ארע הארוע הזה. בכל מקרה המסורת שלנו בהחלט קושרת סיפור זה לחנוכה.
אז כך:
נבוכדנאצר מלך אשור, יצא לכבוש את העולם, בדרכו הוא רצה להשמיד את כל האלים שעל פני האדמה בכדי שכולם יסגדו רק לו. הולופרנס, שר הצבא האדיר שלו, עמד בראש ואיזכור שמו בלבדהטיל אימה מידיית על עמים רבים שהחליטו להיכנע מבעוד מועד וללא מלחמה. כשהצבא הגיע לעמק יזרעאל לעיר בתוליה, בדרכו ליהודה ושומרון הם לא התקבלו בכניעה. היהודים תושבי העיר, התיצבו מול הצבא הרב והעיר הוכתרה ע"י 120,000 פרשים, חי"ר וקשתים אשוריים. לאחר כחודש ,כשהעיר היתה נתונה תחת מצור וללא אספקת מים, אפסה תקוות היהודים והגברים התיאשו וביקשו להסגיר את עצמם. אז הגיעה יהודית – אלמנה צעירה, אדוקה ויפיפיה אל זקני העם, חיזקה אותם ואמרה: "חכו רגע..אראה מה אוכל לעשות…".יהודית הלכה למחנה הולפרנס עם משרתתה, בטענה שהיא יודעת שעירה עומדת ליפול והיא רוצה להיכנע ולהתפלל. הולופרנס החמדן הוקסם מיופיה של יהודית וערך משתה לכבודה. מכיוון שיהודית שמרה כשרות ולא אכלה בשר אצל גויים, התפריט כלל מאכלי גבינה. אחרי שתיה מרובה לאט לאט האוהל התרוקן ויהודית הושארה לבדה עם הולופרנס השיכור המצוי באובדן חושים. (ייתכן שיהודית הגישה להולפרנס חלב בכדי לעזור לא להירדם כמו שיעל עשתה ומשם הקשר לדברי חלב) בקיצור יהודית כרתה את ראשו וחזרה בשקט לעירה, שם היראתה ללוחמים את ראשו. כמובן שבבוקר הצבא האשורי נתקף בהלה למראה מפקדם חסר הראש והם נסו על נפשם.
Judith with the head of Holofernes by Cristofano Allori
זהו ציורו של מיכלאנג'לו לסיפור יהודית, שנמצא על תקרת הקפלה הסיסטינית
ולמרכיב השני בלעטקסים שלנו -הטאטסוי – (חרדל ממשפחת הסוי או הצ'וי) ירק ממשפחת המצליבים, CRUCIFERAE
כולכם קיבלתם אותו בשבוע שעבר! וטוב שכך הרמב"ם ממליץ לאכול חרדלים בחורף.
יש הקוראים לו פק צו'י, תרד חרדלי, או חרדל סיני או כרוב סיני…ויש עוד שמות אפילו מנגולד חרדלי…- אז הינה שמו האמיתי: Brassica narinosa or Brassica rapa var. rosularis
החרדלים התרבותיים מגודלים בסין לפחות ששת אלפים שנה! זרעי הצמח נמצאו בכלים שנתגלו מתקופת האבן. בארץ מצויים בשפע קרובי המשפחה שלו, חרדל הבר והשדה. פריחתם משגעת ומלאת צוף שהדבורים אוהבים, אך הם גם יכולים להיחשב "עשבים רעים". תרמילי הזרעים שלהם "חכמים" ובנויים בצורה כזו שהם משחררים את הזרעים שלהם בשני שלבים בכדי להבטיח נביטה והצלחה מרובה.
אבותינו גידלו בארץ את החרדל כירק-מאכל לבישול ולחמוצים: "אמר רבי יהושע מימי לא לא גס ליבי לומר לאדם צא ולקט לך תמרות של חרדל וכבוש והוי פטור מן המעשרות" (תוספתא, מעשר ראשון ג').
ברפואה העממית משתמשים בחרדל כממריץ חיצוני, מריחת הגרגירים הכתושים על העור גורמת לגירוי קל הממריץ את זרימת הדם, ובכך מרפה את כאבי השרירים כאבי מפרקים וכאבי גב. שמן מזרעי החרדל וערבובו בשמן זית מהווה תרופה נגד דלקות אוזניים. שתיית תה מהזרעים יעיל כנגד אבנים בכליות ומחלות בכבד, כמו כן זרעי החרדל מלאים באומגה 3 ובסלניום. אבותינו אמרו עליו: "הרגיל בחרדל אחד לשלושים יום, מונע חליים מתוך ביתו. אבל לא בכל יום, מפני שהוא מחליש את הלב" (ברכות מ', א')
עלי החרדל עשירים בויטמין A ו-C, ובתיאמין.
משפחת הכרוביים (Brassica) הינה משפחה רחבה של עלים אכילים. במטבח האסיאתי הם תופסים מקום מרכזי וחשוב. הם נכנסים למרקים, הקפצות ומשמרים אותם במלח כמו כרוב כבוש (בן לאותה משפחה). במטבח "הנשמה" של העבדים האפריקאיים בארה"ב עלים אלה בדר"כ היו מרכיב בנזידי הבשר.
ישנם עוד סוגים רבים של חרדלים, הנה פירוט של מה שגדל אצלנו כרגע: חרדל ירוק מסולסל, חרדל מיזונה – עלים ירוקים משוננים (עדיין לא קיבלתם, הוא קטן) וחרדל אדום -אוסאקה.
ניתן להשתמש בכולם חיים בסלטים. אם רוצים להחליש את חריפותם אפשר להקפיץ , לאדות, או לעשות איתם כל מה שהייתם עושים לתרד או למנגולד.
אני מזכירה- בכדי לאחסן טוב כדאי לשמור אותם יבשים לגמרי בשקית ניילון (עדיף ללא אויר) במקרר.
שבוע טוב!
חורפי, גשום , חמים ומואר
שלכם, מגי
רשימת הצפי שלנו להשבוע:
תפוחי אדמה- חדשים חדשים שיוצאו מהאדמה במיוחד לחנוכה ולכן קליפתם החיצונית תהיה דקה (מה לא עושים בשביל לעטקס)
פלפלי רמירו
עגבניות- קצת פחות
מלפפונים- קצת פחות
חסה
שמיר או רוקט או פטרוזיליה או כוסברה
קולורבי
לימונים
גזר
חרדל אדום- אוסקה או טטסוי
