שבוע טוב,
בעונות המעבר, הזריעה והשתילה מתבצעת בכמויות גדולות יותר מאשר בשאר השנה. במשך כל השנה אנחנו זורעים ושותלים, אך בשבועות האחרונים, עם תום גידולי החורף, התפנו ערוגות רבות או סיימו מנוחה קלה. הערוגות עברו טיפול "העשרה" ועתה חוזרות לעבודה.
ישנם כמה סוגי זרעים. אני הכי אוהבת לעבוד עם אלו שהם ילידי הגינה, זנים ספציפיים שאני כבר יודעת שעובדים איתנו טוב. אינני יכולה לשמור את כל הזרעים שאנו צריכים. לנבטים לדוגמה, אני משתמשת בכל כך הרבה זרעים כל שבוע, שהייתי צריכה להתמקד רק בגידול לצורך זרעים אם הייתי רוצה לייצר כמות מספיקה. לדוגמה ברוקולי: קודם כל אנו אוהבים לאכול את פרח הברוקולי לפני שהוא מפתח זרעים. כך שאם נייעד אותו לזרעים לא נוכל לאכול אותו. צריך להשאיר אותו באדמה להמשך גדילה, הפרח יהפך צהבהב, עמוד התפרחת שלו יתפצל לפרחים רבים ואז ייתן את זרעיו. כדי לתפוס ולשמור על הזרעים יש להתקין על העמוד מעין קונוס הפוך. מסובך, לוקח הרבה שטח, מונע ממנו את אכילת הירק ולוקח הרבה זמן.
לעומת זאת זרעי שעועית ודלעות קל יחסית לשמור. בכדי לשמור זרעי שעועית צריך לתת לתרמילים להבשיל סופית על הצמח, מעבר למצב שאנו אוהבים לאכול אותו, ולקטוף בדיוק בזמן. אם מאחרים התרמיל יפתח לבד ויזריע את העולם, ממש בטבעיות. בדלעות מחכים גם כן לבשלות של הפרי, זה קל- זה גם הזמן בו אני שולחת אותם אליכם, ולייבש את הזרעים. כמובן שצריך לדאוג לייבושם הנכון בכדי שלא יאכלו ע"י בעלי חיים אחרים או ירקבו ולשמרם בצורה טובה לשנה הבאה. החקלאות קיימת כ 10,000 שנה ובני האדם שימרו זרעים בצורה כזו בכדי לקבל יבולים בדורות הבאים. זרעים אלו נקראים זרעיheirloom או בתרגום חופשי זרעי ירושה. אלו זרעי ירושה שעוברים מדור לדור. זרעים אלו הועברו ממקום למקום וכך התפתחו זנים שהסתגלו ליבשות אחרות ולאקלימים שונים. ידוע שזרעי השעועית למשל שימשו כמאין "מטבע" או מתנה יפה וכך היא זזה מביתה המקורי לרחבי העולם.
אני שמחה להודיע שזרעי השעועיתים והדלעות משנה שעברה נשמרו יפה ואוטוטו נותנים פרי בגינה. אינני יכולה לשלוח תמונות כי המצלמה שלי מתנהגת בצורה לא מובנת לי, כרגע….אולי בשבוע הבא, מצטערת.
כבר הרבה זמן שחקלאים יודעים איך ומבצעים הפריה בין סוגים שונים באותה משפחה, בכדי לקבל פרי יותר אטרקטיבי בעינהם. פעולה זו נקראת הכלאה והפרי המופק הינו בן כלאיים. לדוגמה אפשר לבחור מלפפון מאוד טעים אך שצורתו קטנה מאוד ולהכליא אותה עם מלפפון גדול יותר שטעמו פחות רצוי ובכך לקבל מלפפון גדול וגם טעים. את הזרעים של פרי הכלאיים אין טעם לשמור מפני שאינם יכולים לייצר את הדור הבא, הם "עקרים" בדומה לפרד שהוא בין כלאיים לחמור וסוסה. זרעים אלו בדר"כ נמכרים ומיוצרים ע"י חברות הזרעים הקונבנציונליות.
בימינו ישנם גם זרעים מהונדסים גנטית. הנדסה גנטית : (לפי ויקיפדיה:) "היא תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים, ובכך שינוי תכונותיהם…. השם "הנדסה גנטית" מטעה במקצת, משום שלא מדובר בפעילות הנדסית במשמעותה המקובלת. מודיפיקציה גנטית או מניפולציה גנטית הם שמות המשקפים טוב יותר פעילות זו."
בזרעים מהסוג הזה הדנ"א בצמח עבר שינוי בכדי לתת לו אופי שונה. בדר"כ השינויים שהמדענים מבקשים להגיע אליהם הינם התנגדות לחרקים, עמידות לקוטלי עשבים, עמידות לוירוסים, עיכוב הבשלה, הארכת חיי מדף וכדו'.
אפשר לשים (אני בטוחה שיש מילה יותר מתאימה) גן של דג שחיי במים קרים בתוך עגבניה ובכך לתת לעגבניה חסינות יותר גבוה לקור. עוד דוגמה הם קישואים בעלי גן חדש שעמיד לווירוסים. ווירוסים יכולים להיות קטלניים עבור ייבול שלם. בימינו רוב החקלאות מתבססת על עיבוד שדה גדול של גידול אחד-מונוקולטורה. במונוקולטורה מקרה של הדבקות מוביל למצב של מגיפה, שזהו מצב מאוד לא מאוזן בטבע. אצלנו באורגני מכיוון שאנו משתדלים לשמור על איזון, אנחנו סופגים הפסדים קטנים כל הזמן אך בטווח הארוך לא מגיעים למצב של "מגיפה" או טיפול שהינו הרסני לעולם. חזרה לווירוסים, הם אינם מודעים לגבולות שבין שדה לשדה ויכולים להתפשט מאוד. בחקלאות הרגילה בכדי לנסות לחסוך בריסוסים נגד הווירוסים (אם זה משיקול כלכלי, בריאותי או סביבתי), מפתחים זנים שעמידים להם. זה גורם להתחזקות מיני הווירוסים- בדומה לשפעת. סביר להניח שהקישוא יהיה מותקף תוך מספר שנים בווירוס יותר אלים.
עוד סכנה במצב הזה הוא העברת הגנים "המהונדסים" לצמחים אחרים כולל צמחי בר. תהליך ההאבקה בשטח פתוח מתבצעת בטבעיות ע"י הרוח והחרקים. הגן המהונדס החדש שלנו יכול לעבור לצמחי הבר שלנו, שיהפכו עמידים גם כן והם ידחקו את הקישואים ו/או את צמחי הבר ו/או צמחים אחרים מהעולם. זו אחת הסיבות שבגללם הזרעים המהונדסים מתפשטים בקצב מהיר משהתכוונו.
מזל שאנו מגדלים פה בבדידות ולא בסמוך למגדלים קונבנציונלים, מכיוון שקשה מאוד לשמור על שדה לא מהונדס בסמוך לשדה עם תוצרת מהונדסת. בארץ אין גידול מסחרי של גידולים מהונדסים גנטית. רוב התוצרת הישראלית מיוצאת למדינות אירופה, שמחמירות מאוד בתחום הזה.
הנדסה גנטית פוגעת באיזון הטבעי, שהוא בעצם מה שאני מתבססת עליו בגינה. יש גידולים רצויים, יש בר, יש מזיקים וכאלה שאוכלים אותם וכאלה שאוכלים את אלו שאוכלים אותם…מעגל קסום, לא לגמרי מובן אבל עובד!
הנושא הזה של בעד ונגד הנדסה גנטית אינו וויכוח בין המתנגדים לקידמה ואלו המתעסקים בה. הוא חדש עדיין ואין מספיק מידע קונקרטי לגבי ההשלכות של אכילת אוכל מהונדס עלינו. יש השוללים אותה- רוב אירופה, יש המתייחסים אליה בזהירות רבה- ארה"ב, כרגע אוכל מהונדס עובר ביקורת כמו של תעשיית התרופות. ויש הטוענים שללא הנדסה גנטית לא יהיה מספיק אוכל בעולם שלנו לאוכלוסיה הגדלה בה.
כמובן שלטווח הארוך הנדסה גנטית הורסת, כמו את זרעי הירושה שלנו, בכלל את המערכת האקולוגית ופוגעת ברבגוניות הקיימת. היא פוגעת בשרשרת המזון הטבעית ומפרה את שיווי המשקל וכך גם תפגע בתהליכי האבולוציה הטבעית הפועלת כבר מיליוני שנים.
בקיצור די ברור למה באורגני השימוש באורגניזמים מהונדסים אסור ע"פ כל התקנים המוכרים.
אחד ממהנדסי הגנטיקה הבכירים אמר "בשימוש בטכניקות אלו השינויים במערך הגנטי של האורגניזם מוגבלים רק על-ידי הדמיון של המדען המפתח זאת, כך שטכניקות אלה הן כלי רב עצמה, שהאדם יכול להשתמש בו כדי לשנות את המבנה והתיפקוד של כל עולם החי על פני כדור הארץ, כולל האדם, לתועלת או לנזק רב. בדרך כלל, שני הדברים מחוברים יחד". הנה צמח טבק שהוכנס בו גן זוהר….????
בינתיים אני נצמדת לניסיון של חיקוי הטבע, איזון בין חרקים, מיקרואורגניזמים וכל שאר מרכיבי שרשרת המזון ה אורגני בכדי לאפשר לטבע לעבוד כמו שרק הוא יודע.
משמעות המילה "גן" בשפת המאיה העתיקה פירושה "ספירלה של החיים". הכוונה היא שהגנים בזרעי הירושה המועברים מדור לדור הינם עתידנו.
אני מאחלת לכולנו שבוע שגרתי ומאוזן,
שלכם,
מגי
אחרי הרשימה יש מתכונים לקישואים מהאתר http://www.mevashlim.com
בסלינו השבוע:
בצל יבש
תפוחי אדמה
כרובית
חסה
עגבניות
מלפפונים
בזיליקום!
סלרי
מנגולד
בצל ירוק
וקישואים
בגדולים גם:
כרישה
נענע או פטרוזיליה
וברוקולי
בסלי הפירות ייתכנו כבר נקטרינות (מחזיקה אצבעות), אבוקדו……
קציצות קישואים
מתכון של חיים כהן – מתכון עורך
נוצר ב – 29/03/07
• כשר
• מנות: 6 • מנות ראשונות, ארוחות בוקר ובראנצ'ים • רמת קושי: קל • שיטות הכנה: טיגון • עונות: כל השנה • שיקולים נוספים: מתאים לילדים, בישול צימחוני
מרכיבים:
0.5 קילו קישוא
200 גרם גבינת פטה – מפוררת
2 ביצים
4 כף/ות קמח לבן
3 לחם לבן – פרוסות נטולות קרום שהושרו במים, סחוטות
3 כף/ות שמיר – קצוץ
2 בצל ירוק – קצוץ
1 בצל לבן – בינוני קצוץ
2 שום (שיניים) – שיניים כתושות
שמן זית
מלח
פלפל
לימון – רבעים להגשה
אופן ההכנה:
מרתיחים מים עם מעט מלח. כשהמים רותחים מכניסים את הקישואים, מביאים לרתיחה ומבשלים חמש דקות. מסננים ומצננים.
סוחטים היטב (בידיים) את הקישואים. קוצצים דק את הקישואים ומוסיפים את שאר המרכיבים. מערבבים. מתבלים בחצי כוס שמן זית ומערבבים. מכסים בניילון נצמד ומעבירים לחצי שעה למקרר.
במחבת גדולה שמים שמן זית לטיגון (בגובה סנטימטר לפחות). בעזרת שתי כפות יוצרים מעיסת הקישואים קציצות קטנות. מעבירים למחבת ומזהיבים משני הצדדים.
מגישים עם רבעי לימון.
סלט קישואים
מתכון של יוכי זכאי
נוצר ב – 20/12/08
מתכון זה הוא מבית היוצר של אמא ז"ל.
כשמגישים אותו ואוכלים אותו, איש לא מזהה
שהסלט הוא מקישואים ויש החושבים שזה אספרגוס.
טעים ביותר.
• כשר
• מנות ראשונות, סלטים, מתאבנים, ארוחות בוקר ובראנצ'ים • זמן כולל: 10 דקות • שיטות הכנה: אידוי • עונות: כל השנה, סוכות • שיקולים נוספים: בישול צימחוני, בישול ללא גלוטן, בישול מהיר • תגיות: צמחוני, בראנץ'
מרכיבים:
8 קישוא – קלופים וחתוכים לגפורים עבים
1 שמנת חמוצה – לרוטב
1 כף/ות מיונז – לרוטב
1 כפית/ות חרדל (רוטב) – דיזון חלק – לרוטב
2 ביצים קשות – מרוסקות על פומפיה
מלח – לרוטב
פלפל לבן – לרוטב
אופן ההכנה:
לאדות הקישואים מספר דקות במים רותחים, ולהכניס למי קרח להפסקת
הבישול. הקישואים צריכים להשאר פריכים. לערבב את חומרי הרוטב, הביצים וקישואים, להשהות 30 דקות ולהגיש.
יאמי יאמי…
פסטה עם קישואים ופסטו
מתכון של חיים כהן – מתכון עורך
נוצר ב – 22/06/09
מנה קיצית וטעימה להפליא. את הפסטה מגישים באופן מסורתי חמה, אבל את המנה הזו ניתן להגיש פושרת, כלומר להכין שעה או שעתיים לפני הארוחה.
מרכיבים:
לפסטו:
1 צרור / חבילה בזיליקום – עלים בלבד
1 צרור / חבילה פטרוזיליה – עלים בלבד
שמן זית
2 כף/ות צנובר
2 כף/ות שקד – לבנים
1 שום (שיניים)
100 גרם פרמזן – מגוררת
4 קישוא – פרוסים דק
500 גרם עגבניות – חצויות
500 גרם פסטה – (חבילה) הכי טוב צינורות עבים וקצרים (ריגאטוני או פאקרי)
שמן זית
מלח
פלפל
אופן ההכנה:
מכינים את הפסטו. מכניסים לבלנדר בזיליקום ופטרוזיליה ומעבדים. מוסיפים בהדרגה שמן זית ומעבדים עד שמתחילה להיווצר מעין משחה. מוסיפים צנוברים, שקדים, פרמזן ושן שום ומעבדים בפולסים קצרים עד לקבלת רוטב סמיך. במידת הצורך מוסיפים עוד מעט שמן זית.
במחבת גדולה מטגנים במעט שמן זית את פרוסות הקישואים (בקבוצות קטנות) עד להזהבה משני הצדדים. מניחים את הפרוסות הזהובות על נייר סופג.
מנגבים את המחבת בנייר סופג ומחממים אותה היטב. מוסיפים שתי כפות שמן זית ואת העגבניות החצויות. ממליחים ומפלפלים ומטגנים על אש גבוהה עד שהעגבניות מתחילות להתרכך והרוטב שלהן להצטמצם.
מבשלים את הפסטה על פי הוראות היצרן "אל דנטה". מסננים ומעבירים לקערת הגשה. מוסיפים את הפסטו ומערבבים. מוסיפים את הקישואים והעגבניות ומערבבים. מגישים.
