שבוע טוב!
יש כ"כ הרבה חדשות ושפע של ירקות חדשים שאיני יודעת על מי לכתוב ובמה להתחיל…
- שורשי ציון חוזרים אלינו עם מלאי מוגבל– קרקרים, גרנולה, פיצוחים ובראוניס. הם עדיין משדרגים את המפעל החדש שלהם ומקווה שהמגוון המלא יחזור בקרוב.
- ירקות ופירות קיץ בשפע! מזכירה לכם שבקיץ הכל הולך מהר יותר וכשמופיע פרי כדאי "לתפוס" אותו מהר. מזג האויר הפכפך ויום שרבי אחד או לילה קריר אחד יכולים ליצור מחסור מיידי בתנובה וחוסר.
- חדש, חדש: מוצרי היגיינה של ערוגות 🙂 קוסמטיקה אורגנית טהורה.
מוצרים חדשים: קרם יום מרווה, קרם יום נץ חלב, איתוש, שמפו בניחוח הדרים ושמפו פרחוני, סבון מוצק ע"ב שמן זית, סבון נוזלי לגוף מליסה ומשחת קלנדולה…. יש להם עוד המון מוצרים אותם ניתן להכיר באתר שלהם.
את אסתר לחמן פגשתי בירושלים, לפני שנים כשהתחלתי לשווק נבטים. הגעתי עם סלסלת הנבטים שלי לחוג שלה של סריגה נשית, בביתה בנחלאות :).
כיום אסתר היא רוקחת טבעית ומקימת "ערוגות" קוסמטיקה אורגנית משובחת , בית-מלאכה בוטיקי לטיפוח טבעי, הרצאות וקורסים. .
קצת מפיה: "ערוגות-הבושם , בית- מלאכה משפחתי ואיכותי לייצור מוצרי בוטיק אורגניים. בית המלאכה נוצר מתוך משאלה אישית-משפחתית להעצים את הקשר העמוק בינינו לבין הסביבה ובמקביל לצרוך מוצרים טבעיים באיכות הגבוהה ביותר. המוצרים שלנו- עשויים מחומרים אורגניים בלבד. אנו היחידים בעלי רשיונות ותקנים אורגניים בינלאומיים,וברשיון משרד הבריאות.
כל מוצרינו נרקחים בעבודת-יד קפדנית.
מאחורי כל מוצר מופלא וייחודי שלנו עומדים ערכים ידידותיים לאדם ולסביבה, היוצרים ניחוחות מרפא נדירים לכל מוצר!
קוסמטיקה טבעית היא הזכות שלכם לקבל את הטוב ביותר!"
- לא אספיק לכתוב על כולם היום כי יש כ"כ הרבה שבשיאם עכשיו… מלונים, פקוס, תירס, חצילים, עירית, עגבניות שרי כ"כ מתוקות, דלעות מסוגים שונים, כרובית!, תפוחי אנה ישראלים, משמשים, תאנים, אבטיחים… כולם נמצאים במיטבם עכשיו. טוב להם וזה כ"כ טוב לנו. כמובן אפשר לקרוא על כל אחד ואחד בארכיון המיילים השבועיים, בתגיות שמצד שמאל
הפאקוס- יש הקוראים לו מלפפון באלדי, באנגלית מלפפון ארמני ומבחינה בוטנית הוא בעצם מלון 🙂 המילה מלפפון מגיעה מיוונית MELOPEPONES ופירושה "מלון תפוח".
הפקוס הוא אח לקישוא ולמלפפון ועל הבלבול בשמות האחים לבית הדלועיים, כבר כתבתי פה.
בארץ למלפפון יש מקום של כבוד במטבח והקישואים מגיעים בצבעים וצורות יפיפיות ומוכנים לכל מיני שימושים. הפקוס פחות מוכר אולי בגלל שלמרות שהחקלאות המודרנית מצליחה בימינו לגדל הרבה פירות וירקות מחוץ לעונתם הוא נשאר אחד הירקות העונתיים באמת (הוא בעצם פרי- יש בו זרעים. אם היינו מגדלים אותו לבשלות מינית היה דומה מאוד למלון מאורך). חממות ובתי רשת בעיקר, אך עדיין הפקוס מגיע בתחילת הקיץ למקסימום כחודשיים ונעלם. בסופרים אף פעם לא ראיתי אותו, בעונה תמיד אפשר למצוא אותו בעיר העתיקה של ירושלים….
הקיסר טיביריוס הרומאי, כנראה אהב במיוחד פקוסים ובכדי שיוכל להנות מהפרי בכל יום בשנה, החקלאים שלו בנו "ערוגות מוגבהות בתוך מסגרות על גלגלים, שבאמצעותן הוזזו המלפפונים ונחשפו לחומה המלא של השמש, בעוד שבחורף הם נמשכו פנימה והושמו תחחת הגנת מסגרות מצופות באבן מראה" (לפי פיליניוס הזקן, תולדות הטבע כרך 4 פרק 23) מעניין הא? נשמע כמו אדניות ענק על גלגלים שאפשר להחליט אם להשאיר בחוץ או להכניס לחממה…
האמאמא של המלפפון כנראה אסיאתית ומשם נדדה לצפון אפריקה, אירופה ואיזורינו, כנראה לפני התפשטות השפה ולכן כל באלגן השמות וחוסר התיעוד.
את המלפפון מגדלים כצמח תרבות כבר כ 3000 שנה. בקברים מצריים נמצאו שרידי מלפפונים. הוא גודל ע"י הילידים האמריקאים הרבה לפני שקולומבוס "גילה" את המלפפון באי האיטיי .
"לשלמה (המלך) נאה לומר, שלא חִסר משולחנו כלום […] אפילו קרח בתמוז ומלפפון בניסן" (מדרש תנחומא, שמות, פרשת יתרו, סימן ז)
אז כל אח פה יחיד ומיוחד, אבל כולם כולם מסכימים שייחודו של הפקוס אינו במראהו השמנמן, המעוקם, הלפעמים ארוך או הקטנטן, אינו בפלומתו השעירה, לא בצבעו הירקרק החיוור, הצהבהב אפילו, הוא בטח לא החתיך במשפחה. לפעמים, אצלנו כי הוא אורגני, הוא אפילו עקוץ וזה בגלל שהוא כ"כ טעים. ייחודו של הפקוס הוא טעמו הנפלא.
כמו שנאמר ע"י חכמים": "אל תסתכל על הירק , תטעם אותו!"
אני יודעת שיש הנוהגים לקלף את המלפפון (אז גם את הפקוס) אבל ממש כדאי לאכול כמה שיותר ירקות עם הקליפה האורגנית (כמובן). הקליפה מוסיפה סיבים תזונתיים למזון, מאטה את שחרור הסוכר מהמזון לדם (חיוני לסובלים מבעיות סוכר כמו: סכרת, קנדידה ופטריות, התמכרות לסוכר וכו'). השארת הקליפה תספק לנו יותר ויטמנים, כי היא משאירה גם את מצבור הויטמינים המצויים ממש בצמוד אליה.
יחד עם המגמה לחזור לאכול אוכל מקומי, בלדי, של פעם, הפקוס הוא דוגמה נהדרת לפרי שמהולל על ידי שפים במסגרת הטרנד הזה. אחרי יותר מ 1000 שנה זה כבר נחשב מקומי, נכון? כשבני ישראל הלכו במדבר הם התגעגעו לקישואים במצרים. אלו כנראה אותם הקישואים (יודעים מעוד מקורות שאת הקישואים אכלו במהלך העבודה, טריים ללא בישול) וכשהם הגיעו לארץ הפקוס היה מהגידולים הראשונים שטיפחו עוד לפני הגעת מלפפון הגינה המוכר לנו.
יש מתכוני שף בשפע למלפפון/קישוא/מלון ….פקוס הזה מתכונים טריים כמלפפון, מתכונים מבושלים כקישוא.
אבל מה שהכי נחמד בעיניי הוא שלאורך כל עונתו הקצרה אפשר פשוט לאכול אותו ככה, טרי ללא כל טיפול מקדים… כמו מלון…. אני חותכת, שמה על השולחן והוא נעלם… דלוע הקסם…
יחי המגוון הביולוגי! קסם הטבע!
שבוע טוב לכולנו, אנשים קטנים וגדולים וגידולים מכל הסוגים.
שלכם,
מגי וצוות הגינה
צפוי בסלינו השופעים (טיוטות בלבד):
בצל ירוק
כרוב סגול
סלק
חציל
חסה עגולה
מלפפונים
עגבניות
סלרי שורש
קישואים
וקייל
בגדולים גם:
פלפלים
מנגולד
דלעות ערמונים
בסלי פירות:
מלון ומשמשים
בגדולים גם:
אבטיח ושזיפים
