ברפרוף בבלוגינה בטו בשבטים קודמים, אפשר לראות ממש את תהפוכות מזג האויר.
שנה אחת אני כותבת לכם בטו בשבט גשום מאוד ושנה אחרת כותבת לכם בטו בשבט שמשי ואביבי….השנה, היום חמים בצורה יוצאת דופן לעונה, כשרק לפני מספר שבועות היה פה שלג!! ושוב צפוי שלג לקראת סוף השבוע…אם זו ההשפעה שלנו על מזג האויר, אנחנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים ולקחת אחריות על המקום שלנו!
"כך הולכים השותלים" הינו המנון הטו בשבט המקובל וכל ילדי הגן ובית הספר יוצאים לנטיעות… אך המסורת הזו היא בעצם מאד צעירה…
טו בשבט נקבע כמין תאריך "קובע" עבור החוקים היהודיים של התרומות והמעשרות מפירות העץ בארץ.
פעם בארץ ישראל מרבית האוכלוסיה היתה חקלאית וכמו שעינת קרמר מ"טבע עברי" כותבת: "האילנות לא באמת שייכים לבעל הפרדס, ולכן מוטלת עליו החובה לחלוק את השפע (בתרומות ומעשרות) עם אלו שאין להם. למעשה מדובר כאן על מימוש הרעיון היהודי של הפחתת הבעלות על הרכוש (במקרה זה – העצים) לטובת לקיחת אחריות על הקהילה והחברה."
בגלות טו בשבט שינה את פניו והפך לתאריך בו מציינים את הגעגוע לקשר החקלאי עם ארץ ישראל. בכל העולם, גם בארץ לצערי, נהוג לאכול פירות יבשים, אשר במקור גדלו בארץ ישראל. לכן בגולה אכלו פירות יבשים ולא טריים. אם אנו נאמנים לאותו רעיון אנו יכולים לאכול פשוט פירות וירקות אורגניים ישראליים, שגדלו פה. לאו דווקא יבשים, ובטח לא שגדלו במקום אחר!!!
במאה האחרונה, כתוצאה מיוזמה של מורה 🙂 טו בשבט קיבל את משמעותו הנוכחי- חיבור של האנשים לטבע ולסביבה.
בשנת 1890, מנהל ביה"ס בזיכרון יעקב, הרב זאב יעבץ, יצא עם תלמידיו לנטיעות. זה היה מעשה תקדימי שהמשיך עד היום. יום הדאגה לעולם שלנו. נטיעות, יום שימור הסביבה, יום ניקיון, בימינו זה יכול להיות אפילו שוק "ירוק" מקומי…. מחזור נייר ודאגה ליערות טרופיים ביבשות אחרות שידוע לנו כיום שמשפיעות גם עלינו… יום שאנו יוצאים לטבע, נהנים מהמדהים הזה ומנסים לחזור הביתה עם תובנות איך כדאי להתנהל טוב יותר בכדי לשמר אותו הלאה..
מה אנחנו אוכלים? איך מגדלים את המזון הזה? זה העניין הכי בסיסי של כולנו. איך הוא מגיע אלינו? מי אורז אותו, מי מביא לנו אותו? אלו שאלות טובות גם לטו בשבט וגם לכל השנה, יום יום..:)
בכל תרבות עתיקת יומין וגם בשלנו זה ענין מרכזי. אצלנו כתוב:
"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" (קהלת)
הסביבה, הגידולים, הטבע… לא קשור במה אנו עוסקים, צריך לחשוב על זה ולהתייחס לזה. זה העתיד שלנו, של ילדנו וילדיהם. זה נכנס בכל ההחלטות היומיומיות שלנו – מה אוכלים, מאיפה קונים, על מה כותבים, במה עוטפים, במה מנקים, וכו'. טו בשבט פה כדי להזכיר לנו לשמור. טו בשבט פה כדי להזכיר לנו לקחת אחריות. אין מי שיתקן אחרינו ואין איך לתקן אחרינו….
בואו נשמור על הבריאות- זה האינסטינקט הראשוני שלנו. בריאות האדמה- שם הכל מתחיל. יש אדמה, יש חיים. בריאות הקהילה- זה אנחנו, המשפחה שלנו, אחד אחד…
לבריאות!!!
אוהבת,
מגי וכל צוות הגינה
ובארגזנו השבוע צפוי (טיוטה בלבד):
מנגולד
שום ירוק
בטטות
חסה
בצל
קישואים כהים
מלפפונים רגילים בצורות מעניינות 🙂
עגבניות
כרוב
צנון דייקון
אבוקדו
בגדולים גם:
ברוקולי
כוסברה
וכרובית
בסלי פירות:
פומליות
תפוזים
וקלמנטינות טמפל
בגדולים גם:
בננות
וקלמנטינות אור
