מנגו אורגני לתחילת שנת הלימודים ושנה מתוקה ובריאה

ספטמבר 2, 2018

מי יודע מה משותף לשלי, נמרוד, מאיה,טנגו וצריפין?

רמז- הם לא שמות ילדים שהתחילו היום בית ספר….בהצלחה לכולם ותיכף שנה טובה, מתוקה ובריאה!

מי שהלך לחפש את התשובה במדורי ה"תרתי משמע" של התשחצים – חיזרו, התשובה לא שם. כל השמות הללו הם שמות של זני מנגו שפותחו בארץ. כן, כן, המוח היהודי הצליח להוסיף למאות הזנים הקיימים של הפרי הטרופי הנפלא והריחני הזה, שנפוץ באזורי הודו וסין בעיקר, 5 זנים משלנו, גאווה כחול לבן (שתורגמו לגווני כתום –אדום במקרה הזה). לא רק זה, אלא שישראל היא יצואנית מנגו לא קטנה בכלל לשוק האירופאי, למרות שהתחלנו במלאכה רק לפני 25 שנה.

במדינות עולם שלישי, הרבה פעמים אנשים לא יודעים מה פירוש המילה להיות "אקולוגי". הם לא משקיעים בזה מאמץ מיוחד, או לוגיסטיקה מורכבת – הם פשוט חיים די קרוב לטבע (אמנם לפעמים מחוסר ברירה) ולכן מקבלים את התוצרת שלהם מתוך מה שגדל באותה עונה, ומשתדלים מאוד לנצל בצורה מקסימלית את מה שעומד לרשותם. להכין ממה שצומח סביבם גם את האוכל, גם את הביגוד, הכלים, הבית שבתוכו גרים – כמה שיותר אפשר להפיק מצמח מסוים, יותר טוב. אז מה עושים עם המנגו האורגני בכל אותן הארצות שבהן הוא לא גדל בסופר, אלא במקומו הטבעי – על העץ? משתמשים בו להכנת רטבים, ריבות, טרי, מיובש, וגם מיובש בעודו בוסר וטחון לאבקה. בצורה הזו אנחנו מכירים אותו בעמבה.. אפשר גם להכין ממנו חמוצים, קינוחים… ולאלתר עם הדמיון. בהודו משתמשים אפילו בגלעין – שטוחנים לאבקה ומוסיפים על תקן תבלין או קמח, להכנת סבונים ולהאכלת בקר. הגזע משמש לבנייה, מהקליפה מפיקים חומר שמשמש בתעשיית עיבוד העורות והפקת צבע, ומהשרף – תרופה לדיזנטריה. מקסימום ניצול משאבים, כבר אמרנו.

מה אנחנו יכולים לעשות עם מנגו? מי שיש לו עץ – נא לקטוף את הפרי לפני שהוא נושר לאדמה, ולהתייחס אליו יפה. אין שום בעיה להקפיא מנגו, ואפילו כדאי, היות ובדומה לפירות אורגניים אחרים, העונה שלו קצרה. ואחרי שחתכנו לקוביות, חילקנו למנות והקפאנו? כיד הדמיון הטובה עליכם. מוסיפים לבלנדר עם בננה, אגוזי פקאן, שבבי קקאו וקצת חלב קוקוס – ויש שייק נפלא. סתם חותכים, לצד פירות אורגניים אחרים – ויש שדרוג מעולה לגרנולה. אפשר גם על גבי טפיוקה, בקינוחים, או להוסיף דבש וכמה פינוקים ולהפוך לגלידה.

המקומיים, וגם הילדים שלי, אוכלים את המנגו דווקא עם הקליפה. הקליפה טעימה רק קצת פחות מהביפנוכו של הפרי. וככה מקבלים גישה ליותר ויטמינים (כמובן שבגרסאות הלא אורגניות והמרוססות של הפרי ההמלצה הזו לא תקפה, היות ועל הקליפה עלולים להיות כל מיני חומרים שאין להם שום קשר לויטמינים, אך זה תופס גם לבפנים שלו..). גם אם אתם לא רואים את עצמכם לועסים את הקליפה, הפרי עצמו מכיל מספיק דברים טובים – ויטמין A, ויטמין C, ברזל, אשלגן, סידן, מגנזיום וזרחן.