ה"דייקון הזה" הוא השורש הלבן הארוך, שנראה גזר לבקן, או לחילופין לפת שעברה מתיחה רצינית לאורך.
אם לוקחים ביס (הוא קראנצ'י) מגלים שאין שום קשר לגזר, והטעם דומה יותר ללפת. ליתר דיוק הכלאה כלשהי בין לפת לצנון, היות והדאיקון הוא אכן צנון, לפי הגדרתו הבוטאנית. לכן, הוא שייך למשפחה ענפה קראנצ'ית ובריאה מאוד, אליה שייכים מינים מוכרים יותר בעלי קליפות על סקאלת האדום- ורוד (כמו הצנון הרגיל שכולנו מכירים. הצנון הוא בכלל לא יבש, ולא ברור לי כינוי הגנאי העתיק "יבש כמו צנון". למרות שהיום בטח יש ביטויים קלילים יותר…) ומוכרים פחות, כמו הצנון השחור. כל חלקי הצמח אכילים – גם זה הגדל מתחת לאדמה, וגם העלים הגדלים מעליה. את עלי הצנון (בעיקר הדאיקון) אנחנו אוספים כשהם צעירים, פחות קוצניים ויותר עדינים, ומציעים אותם תחת השם "בייבי חרדל" או עלי דאיקון. סיר המרק שלכם יודה לכם על תוספת כזו.
הצנון האורגני אוהב שמש ולחות. שותלים אותו אי שם בסוף האביב, ומגיעים בסוף הסתיו כדי לחפור קצת באדמה ולבדוק מה גדל. בערבית, המילה "צונאן" לא מחמיאה לירק הזה, היות ומשמעותה היא "סירחון", שקשור כנראה לטעם החריף והפיקנטי של הצנון. מי שמעדיף את הירק הזה קצת יותר עדין – יכול לקלף אותו (אבל חבל לקלף צנון אורגני, כשבקליפה יש כל כך הרבה ויטמינים…). במחוזותינו הצנון הוא ידיד ותיק – אפילו בפירמידות של מצרים מצאו ציורי קיר שלו, והוא מומלץ כמקור להפקת שמן טוב לנרות, וגם כמאכל מזין. ובעצם, למה לא? לפי הרפואה האלטרנטיבית הוא טוב לטיפול בבעיות נשימה, ולמניעת אבנים בכליות, בכיס המרה ומעודד הפרשת ליחה. הוא מכיל כמויות טובות של אשלגן, ולכן מעודד הפרשת שתן ומונע היווצרות אבנים במקום שלא כדאי שיווצרו בו. אבותינו המליצו עליו לרענון חוש הטעם בין המנות: ""צנון מחתך מאכל' (עבודה זרה י"א), ועושה רושם שהיפנים, שמגדלים המון צנון (בצורת דאיקון בעיקר – 30% מגידולי הירקות ביפן! ממש ירק לאומי) מסכימים עם ההצעה הזו, היות והם מגישים את הצנון המקומי, הדאיקון, עם קצת ג'ינג'ר לאותה מטרה.
הדאיקון (ביפנית – שורש גדול) הוא אחת מאבות המזון ומצרכי המזון במטבח היפני, ולכן, אם אתם לא רוצים לקבל מבט של "מה הגאיג'ין (זר, ביפנית) הזה מבין", לא כדאי לשאול יפני "מה עושים עם הדאיקון הזה", כי היפנים עושים איתו הכל: הם אוכלים אותו נא, מוסיפים לסלטים, מאדים, צולים, כובשים ומבשלים. הם גם מערבבים אותו עם ביצים מבושלות, אצות ים ודג כדי לקבל תבשיל מסורתי שנקרא "אודן", אבל אולי זה באמת למתקדמים. היפנים הם לא היחידים שאוהבים לשלב דייקון במטבח – גם התאילנדים מאוד מחבבים אותו. אם הציעו לכם הוא צ'אי טאו טוט – רצו לכבד אתכם בלביבות שעשויות מדייקון ושקדים (למי שרוצה לנסות בבית, מצאתי מתכון כאן: https://thai-food-blog.com/archives/6603). הדאיקון קיים גם במטבח הסינגפורי, טאיווני והסיני, שם הוא מופיע תחת השם "צנון סיני לבן" (היפנים דווקא קוראים לו "צנון יפני אמיתי… ), או לובאק, או לו-פאק. כל אלו – סביר להניח שמות של אותו דייקון.
ועוד שתי מילים – כבר עברנו את יום ההיפוך, שהיה ב-21.12. זהו. מעכשיו, למרות שעדיין לגמרי חורף בחוץ, הימים יתחילו להתארך, הלילות להתקצר, ולאט- לאט יפציע האור והקיץ…
לבריאות!
שלכם,
מגי וצוות הגינה
וצפוי לנו בסלי הירקות האורגנים (או הפירות..):
עגבניות
חסה
מלפפון
לפת
צנונית
פטרוזיליה
סלרי עלים
בצל
תפוחי אדמה
לימון
בסלי הירקות האורגנים הגדולים:
גזר
בטטה
כוסברה
בסלי פירות האורגנים:
תפוזים
קלמנטינה
בננה
פאפיה
בסלי הפירות האורגנים הגדולים:
רימון
אשכולית לבנה
מזכירה לכולם, שאפשר לבצע הזמנות אישיות על פי בחירתכם אצלנו באתר…
ובנוסף, למי שבסביבה – מהיום פתוחים גם בימי א, מאחת בצהריים…
