השקדיות כבר פרחו, ופורים הגיע ועבר לו ועוד מעט תישמע יריית הפתיחה למרתון ההכנות לקראת פסח – אלו סימנים מובהקים לכך שלאט לאט, בזהירות, בין יום גשום אחד ליום חמים ושמשי, הגיע אלינו בביישנות האביב.
הוא הביא איתו את נדנדת מזג האוויר המפורסמת של חודש מרץ, שבו כידוע אין שום טעם לנקות חלונות, היות ובין כל כמה ימים נעימים וחמימים יתגנבו להם כמה ימי גשם ושלוליות ובוץ. אז אפשר להציץ בחלון, או לבדוק את תחזית מזג האוויר, ואפשר לגם להציץ לתוך הארגזים (או לבוא לבקר בחנות – יש מיצים נהדרים) ולהבין שסימנים ראשונים של אביב כבר כאן, לפי הירקות שיחזירו לכם מבט מהארגז ומהמדף…
אפונה ופול אורגניים – מהסימנים הקלאסיים של תחילת האביב. זורעים ושותלים אותם בתחילת החורף, ומחכים… כשהטמפרטורות נמוכות הם גדלים לאט לאט, מחכים שיתחמם. בעצם, זריעת קטניות היא הימור די בטוח, בגלל שגם אם חלילה היבול לא יעלה יפה (בגלל חורף קר מדי), הקטניות שקושרות חנקן בכל מקרה יעשירו את הקרקע וישפרו אותה לקראת הגידולים הבאים.
האפונה, שתורבתה וגודלה על ידי האנושות כבר לפני עשרות אלפי שנים (באיזור המזרח התיכון, מזרח אסיה ואתיופיה), היא שיח שמחנך לסבלנות: ראשית, הפיתוי לנשנש גדול, ולכן כל קופסא של אפונה שמצליחה להגיע אל החנות מחייבת כוח רצון עצום – התרמילים קריספיים ומפתים, ונאספים ביד, אחד-אחד… שנית, התרמילים ירוקים, העלים ירוקים, השריגים גם כן ירוקים, ולכן קשה לאתר את התרמילים בתוך כל הסבך הזה, ועד שהעיניים מתרגלות למשימה – הגב מתחיל לכאוב.
אפונה, כנציגה רשמית של משפחת הקטניות מתעכלת בקלות יחסית, ומביאה איתה עושר של ויטמינים (ויטמין A, ויטמין C, ויטמין B, וגם ויטמין K – שהוא הפחות נפוץ, וחשוב ביותר עבור קרישה תקינה של הדם). האפונה גם עשירה בחלבונים, חומצות אמינו, וביניהם – טריפטופן. מכירים את התחושה מרוממת הרוח הזו, באביב, כשהכל מתחיל לפרוח, לפזר ריחות פרחים, קרני שמש שוטפות את הכל והלב מתרחב? לתחושה הזו אחראי חומר כימי קסום במוח שנקרא דופמין, והטריפטופן, כלומר אכילת אפונה, עוזר לייצר אותו. במילים אחרות – נשנשו אפונה, ותהיו במצב רוח אביבי נפלא (ועם פחות מיגרנות, חרדות ומחלות לב וכלי דם).
שום ירוק אורגני – אם פגשתם בירק שנראה קצת כמו בצל עם גבעול עבה, קצת כמו כרישה קטנה עם בסיס תפוח ומריח כמו שום, אבל הריח עדין יותר – כנראה שאתם מחזיקים ביד שום ירוק. מדובר באותו השום, רק בגרסת ה"בייבי" שלו, שהוצא מהקרקע לפני שהוא הגיע לבגרות מלאה. השיניים רכות יותר, בעלות טעם חריף פחות, אבל עם אותו ערך עשיר בויטמינים.
פעם, לפני הרבה מאוד שנים, אנשים התענגו על שום וראו בו בונוס קולינרי: בני ישראל התגעגעו אל השומים שאכלו במצרים כשתעו (ותהו) להם במדבר. בוני הפירמידות של כיאופס כינסו את ועד העובדים בסניף המקומי והודיעו חד משמעית, שאם אין שום במנת האוכל היומית – יהיה סכסוך עבודה ולא ממשיכים לבנות פירמידות. היפוקרטס היווני (זה שעל שמו רשומים זכויות היוצרים של שבועת הרופא) כבר המליץ להשתמש בו כדי לטפל בטפילי מעיים, שיעול, אסתמה ואפילו צרעת.
הסיבה לכך ששום נעשה חריף יותר עם כל לעיסה, היא שהוא מכיל בתוכו קפסולות קטנטנות סגורות עם החומרים הפעילים, שנשברות ומתערבבות תוך כדי לעיסה, ליצירת מסה קריטית של חריפות (וריח, בהתאם). מהריח, אגב, אפשר להיפטר בקלות יחסית על ידי לעיסת כל ירק עשיר בכלורופיל, והמהדרין משתמשים בחופן פטרוזיליה. אם גם לידיים יש ארומה של שום – אפשר לשפשף אותן במעט לימון. את העלים של השום הירוק כדאי להפריד מהשיניים, כדי שהם לא יתחילו "לשאוב" מהן נוזלים, ולאפסן בנפרד. לעלים אפשר למצוא המון שימושים קולינריים מעולים – למרקים, פשטידות, ואפילו בתור תוספת פיקנטית לטחינה ירוקה או לסלט.
לבריאות!
שלכם,
צוות הגינה
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
מנגולד
פטרוזיליה
קישוא בהיר
סלרי עלים
בצלים
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
בטטות
כוסברה
פלפלים אדומים
בסלי הפירות האורגניים:
תפוזים
בננות
פומלית
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:
קלמנטינות
אשכולית אדומה
