זהו, נגמר חול המועד.
המצות נאכלו עד תום (ואם לא – תמיד אפשר לארגן עוד כמה לזניות ממצה כדי לחסל את המלאי שנשאר), צלחת הפסח המסורתית הוחזרה למקומה בארון עד לשנה הבאה, והחמץ נשלף בחזרה, בתוספת הודאות נרגשות על כמה שהתגעגענו אליו. יש עוד כמה ספינג'ים ומופלטות שנשארו מהחגיגה שחותמת את החג, אבל באופן כללי – זהו, החיים שבים למסלולם עם החמץ, העבודה, וקצת פחות פקקים בדרך לשמורות הטבע ולביקורת הגבולות. הבית, שקיבל טיפול מפנק ומטפח לקראת הפסח (כולל פאנלים, קצת צבע והחלפת רהיטים מינורית) עדיין נראה מלבב וחגיגי, וברובו גם מסודר ונעים לעין. יהיה נעים לשמור על הסדר הזה עד כמה שאפשר – פשוט כדי לתחזק את הסדר הקיים ולא לעבוד כל כך קשה בשביל לקבל בית מסודר.
זו כמובן שאיפה נהדרת, ואפשר לנסות לעשות כמה "טריקים" כדי לעמוד בה – למשל לעשות רשימה של כל המטלות שנחוצות כדי לשמור על הסדר הקיים, לפי קטגוריות (אבק, כביסה, סידור חפצים) או לפי חדרים, ולחלק משימות לבני הבית, או לחלק משימות לעצמנו לפי עומס העבודה הצפוי (למשל מה עושים כל יום, מה פעם בשבוע ומה מספיק לעשות פעם בחודש). אפשר לנסות לאגור פחות חפצים, שבתורם יגרמו לפחות תחושת עומס ובלאגן, לפי תורת המינימליזם ולשחרר את כל החפצים המיותרים (בערך לפי ההמלצות של מארי קונדו). אם הטריקים האלו, וגם אף אחד אחר לא יעבוד – גם זה בסדר, כנראה שיש סיבה שניקיון פסח דורש את השקעת הזמן והמאמצים הללו.
יש עוד ניקיון שכדאי לתת עליו את הדעת – וזה דווקא ניקיון שכדאי לשמור עליו כל השנה. הכוונה היא לניקיון, או לחילופין להפחתת כמות הזיהום שנגרמת לכדור הארץ כתוצאה מהשימוש במוצרים מזהמים, ובראשם הפלסטיק. אוכלוסיית כדור הארץ גדלה, כמות האנשים שיש להם גישה למוצרים מזהמים עשויי פלסטיק גם היא גדלה, מגוון המוצרים המזהמים גדל – ורק הכמות שכדור הארץ, על האדמה, הנהרות, הימים והאוקיינוסים שבו, לא משתנה.
הגענו למצבים חסרי תקדים ומכמירי לב שקשורים בכמות הפלסטיק שמלווה אותנו – תמונות קשות של בעלי חיים שמתים מהפלסטיק שהם לא מסוגלים להתחמק ממנו, שממלא את הקיבה שלהם במקום אוכל, לוכד אותם, חונק ומרעיל. תמונות של אי צף בים, עשוי כולו מפסולת פלסטיק. אבל לא את כל הנזק אפשר לצלם. חלקו נגרם מחלקיקי פלסטיק קטנים כל כך, המיקרו- פלסטיק, שהנזק שהם גורמים הוא המתעתע בכולם: הוא בלתי נראה לעין. אלו הם חלקיקי הפלסטיק שהתפרק וחלחל למי התהום, או הגיע לים. ומשם – לשרשרת המזון. כלומר, אנחנו אוכלים פלסטיק, ואין לנו דרך לדעת מזה, ואין לנו איך לסנן אותו החוצה. מיותר להגיד שזו תוספת תזונתית שלא גורמת לגוף שלנו שום תועלת, במקרה הטוב.
הדאגה הגוברת מפלסטיק נובעת לא רק מהכמויות המבהילות שנצברות, אלא גם מהעובדה שהוא יישאר כאן הרבה אחרינו. כל בקבוק פלסטיק שנשאיר ביער או נזרוק לים יתקיים גם כשאנחנו כבר לא נלך על פני האדמה. והשאלה היא – איזה עולם אנחנו משאירים לילדים שלנו? איזה סיכוי אנחנו משאירים להם לחיות חיים בריאים ולאכול אוכל לא מזוהם, כשאלו הנתונים. אף אחד לא רוצה לתת יד לכך שיש סיכוי כלשהו לכך שהילד שלו יהיה חלילה חולה, אבל כשקשה להביט סביב בלי לראות שורה של מוצרים עשויי פלסטיק,זו בדיוק עלולה להיות התוצאה.
בחנות שלנו, אנחנו עושים כל מאמץ כדי להימנע מצריכה של פלסטיק: המשלוחים נעשים בקרטונים, את התוצרת שאתם קונים לא חייבים לארוז בשקיות פלסטיק, אם אורזים אפשר בשקיות נייר. את רובה המכריע של התוצרת אנחנו לא עוטפים בצלופן (את חלקה הקטן אנחנו מקבלים עטוף), ולאחרונה הוספנו גם אפשרות לקנות מוצרים שונים (כמו קטניות) במשקל, מדיספנסר, כך שאפשר לחסוך את אריזת הפלסטיק (אפשר להשתמש בשקיות נייר או להביא קופסאות שלכם מהבית).
חלק ממוצרי הנוחות שאנחנו רגילים אליהם, כמו קשיות או כלי אוכל חד פעמיים, ואפילו חיתולים לילדים, נמצאים אצלנו בגרסה המתכלה שלהם.
אנחנו מקווים שאלו שינויים קטנים שיביאו לשינוי גדול. שנצליח לחסוך משמעותית בכמות הפלסטיק הלא מתכלה שאנחנו מוסיפים לעולם.
לבריאות!
שלכם,
צוות הגינה
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
קולורבי
פטרוזיליה
תרד
כרוב
קייל
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
בטטה
לפת
כוסברה
בסלי הפירות האורגניים:
תפוזים
בננות
פומלית
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:
קלמנטינות
אשכולית אדומה
