(*אזהרת מסע: הסיפור הבא מכיל כמה שמות מאתגרים להגיה, אבל היות ואתם קוראים מעל גבי המסך, אני סומכת שיהיה בסדר).
אגדה סינית מספרת שבבוסתן של שיוואנגמו (המלכה של המערב) גדלו עצי קסם בעלי תכונות מופלאות. אחד מהם, עץ האפרסקים השטוחים, היה ידוע למרחקים בגלל תכונתו המופלאה – להעניק חיי נצח לכל האוכל מפירותיו. כאשר פירות העץ הבשילו, פעם ב3,000 שנה (נותן קצת פרספקטיבה לציפיה שלנו לפירות העונה שיבשילו, לא?), הזמינה המלכה את חבריה, שמונת האלים (חבורה של בעלי כוחות על בפולקלור הסיני. לכל אחד יש כוח משלו שנותן חיים ומגרש את הרוע ואת המוות – קצת פשטני, אבל התמצות נחוץ כדי שנוכל לחזור לסיפור על האפרסקים. לאוהבי הדעת והאגדה הסינית – גוגל כרגיל לרשותכם) למשתה מפואר.
מי שזכה לטעום מהפירות נשאר צעיר לנצח (אני מניחה שהם גם היו פירות אורגניים, כיאה לפירות הגדלים בפולקלור הסיני, ובבוסתן של המלכה), יכל להתעופף חופשי וקליל בין העננים,נצחי כמו האדמה והירח. ומה בנוגע לבני התמותה שהצליחו להגיע לגן רגע אחרי שנגמר האפרסק האחרון ונשארה רק ערימת גלעינים ולוח שנה עבה במיוחד עם מקום לסמן X ל-3000 השנים הבאות? ובכן… הם יכולים להתנחם בהכנת "לואוטאו", שזו לחמניית בצק שמעוצבת וצבועה בצורה המדמה את האפרסקים הנחשקים – ונאכלת עד היום במסיבות ימי הולדת של סינים שהגיעו לגיל שיבה, ושרוצים לשמור על פיסת המסורת הזו.
במיתולוגיה הסינית האפרסק מסמל את הנעורים, הנצח, הבתוליות והטוהר,את העדין והנשי וגם את מעגל החיים המתחדש בפריחה בכל אביב. מסורות סיניות קושרות את העץ גם עם אנרגיות וקסם שמגינים מפני כוחות רעים, ולכן קמיעות שונים היו מיוצרים מעצי אפרסק, כמו גם מטות לשימושים מיסטיים כמו גירוש רוחות רעות, פסלונים של קדושים ונביאים, ותמונות של אלים מגנים. ענפים של עצי אפרסק היו נתלים מעל דלתות בערבי השנה החדשה, על מנת לעכב בפתח כל רוח רעה שזממה להרוס את החגיגה בתוך הבית. אפרסק היה גם הרכיב העיקרי בשיקוי החיים של הטאואיסטים הסינים.הוא הגיע לארה"ב ב-1871, ומאמצים רבים הושקעו בהתאמת העץ העדין לתנאי האקלים המשתנים. כיום, אחד מאיזוריהגידול העיקריים של הפרי נמצאים בספרד – שם תנאי האקלים מתאימים לו מאוד.
אפרסק ה"פיתה" צבר מלאי לא מבוטל של שמות במהלך קיומו: אפרסק דונאט, אפרסק שטוח, אפרסק פאראגואיו, אפרסק פאן-טאו, אפרסק צלחת – ואחריו גם אפרסק צלחת מעופפת… חכו, יש עוד: אפרסק מהופך ("עם הבטן למעלה"), אפרסק כובע, אפרסק סיני, אפרסק בר, אפרסק דלעת… ויש עוד. בארץ, בתהליך התאמתם לטעם הישראלי (מהו הטעם הישראלי באפרסקים אתם שואלים ולמה יש בכלל כזה? ובכן, בגלל שלכל עם ואיזור גיאוגרפי יש תפיסה והעדפות משלו לגבי מזון, ובכלל זה גם פירות. הבריטים, למשל, מעדיפים את האפרסקים שלהם מלאי מיץ וקצת רכים, ואילו העם היושב בציון מעדיף אותם קצת יותר קשים וקראנצ'יים) חיפשו גם שם "צברי", ומה יותר ישראלי מפיתה…
אפרסק הפיתה האורגני מכיל לא רק גישה לאגדות עם סיניות ופוטוגניות מקסימה, אלא גם ויטמינים שמאוד משמחים את הגוף של מי שאוכל אותו: יש בו נוגדי חימצון, קארוטנים, והם טובים לבריאות העור והראיה. ומעל הכל– מאוד טעימים בשייק קר של קיץ, בגלידה טובה ואפילו בפינוק של ארוחת בוקר בצורת מוזלי עם קצת יוגורט ופירות חתוכים טריים.
לבריאות!
שלכם,
צוות הגינה
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
בצל
חציל
פטרוזילה
תפוחי אדמה
תרד ניו זילנדי
דלעת
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
כוסברה
כרוב
סלק
בסלי הפירות האורגניים:
אבטיח
בננה
תמר – זהידי
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:
מלון
פפאיה
חדש! חדש! ארגז ירוקים אורגניים:
קייל
מנגולד
נענע
בזיליקום
שמיר
נבטים
סלרי שורש
סוג של חסה
