נכון שהשם מסקרן? מסתבר שזהו השם המדעי של פרי הקובו, ומסתבר עוד ששמו העברי הוא תפוח מדברי.
אפשר בעצם לנחש למה (או לפחות אני מנסה לנחש): הוא עגול ואדמדם כמו תפוח מבחוץ, והוא מתאים מאוד לגידול במדבר בגלל שהוא בעצם גדל על קקטוס – נתון די מפתיע בהתחשב בכך שלקובו, כלומר לפיטאיה העמודית, אין קוצים. לפעמים יש לו קוץ אחד גדול בבסיס, במקום שהוא נחתך מהשיח. מפתיע יותר, שלמרות שהוא כל כך נוח לתפעול בהשוואה לסברס (לא צריך כפפות וטריקים מתוחכמים כדי להוריד אותו מהשיח, ולא צריך לבודד אותו בסלסלת הפירות מחשש שכל פרי שיגע בו עלול לגדל זיפים שיתקעו בנקודה הכי לא נעימה בכף היד, ברגע שנרצה לאחוז בו) – הוא פחות פופולרי מפרי הסברס.
הקובו הגיע אלינו מדרום אמריקה. כשחיפשו בארץ פירות שגדלים על קקטוס, כדי לעודד ולפתח את החקלאות המדברית, בחנו את הקובו וראו כי טוב. הוא אמנם מעדיף אקלים חם ויבש, אבל יכול לגדול בהנאה כמעט בכל מקום בארץ (אולי כי אין פה באמת אקלים שהוא אחר מאשר "חם ויבש"). אולי בגלל שמדובר בתהליך שהחל אי אז בשנת 1985 (זה דורש קצת דמיון מודרך, אבל לא היה אינטרנט, וגם לא טלפונים חכמים – כלומר אי שם בתקופה המאובקת כשאנשים השתמשו בעטים ועפרונות), הקובו הגיע לארץ במבצע קיבוץ גלויות: את הזרעים קוששו בגינות בקליפורניה על ידי שליח מטעם צוות המחקר שנבחר כדי לעסוק בנושא.
אלו היו הזרעים של המין הנבחר, אחרי שנבדקו המון קובואים מכל העולם – גם מדרום אמריקה, שם הוא אמנם גדל בר ונאכל מזה תקופה ארוכה, אבל פחות טעים. הזרעים הובאו ארצה, הונבטו, נשתלו בכמה איזורי ניסוי, ומאז תהליך גידול הפרי בארץ מנוטר ומשתבח. הקקטוס גדל לגובה מרשים של כ-3 מטרים, לפעמים יותר, לכן אם חשקה נפשכם לגדל אותו בגינה כדי ליהנות מהפירות, כדאי לגזום אותו מדי פעם כדי שיהיה נוח יותר לקטוף אותם. הפרח, בגוון לבן, פורח ללילה אחד בלבד – ונובל.
לא כולם אוהבים את הטעם של הקובו – שהוא קצת מתקתק וקצת חמצמץ, ולא מובהק בשום צורה. כנראה גם המזיקים שותפים לדעה הזו, היות והוא לא נאכל ולא מותקף על ידי מזיקים בארץ – ולכן הוא בעצם אורגני "טבעי" (הוא עדיין עלול לסבול מריסוס במטע לא אורגני, כדי לחסל את העשביה שגדלה סביבו, במקרה שהמגדל לא רוצה להטריח את עצמו להשתמש ביריעות לכיסוי הקרקע). הקובו נוח גם לשימוש בבית – הוא זמין תקופה ארוכה, כל הקיץ, ואפשר לאחסן אותו בקירור למשך מספר שבועות. תכולת הסוכר שלו לא גבוהה, ולכן הוא מתאים לאנשים שמקפידים על האינדקס הגליקמי שלהם ומגבילים את כמות הסוכר במזון.
כמו סברס, הפרי טעים יותר כשהוא קר. אפשר לקלף (זה קל מאוד, מבצעים חתך לאורך, ומושכים את הקליפה – הוא מתקלף ברצון) ולחתוך לפלחים, ואפשר לחתוך לחצי ולאכול עם כפית. יודעי דבר טוענים שקובו אורגני טעים בסלט פירות (הוא ממש פוטוגני על מגש של פירות חתוכים), וכשהוא קר, יש לו טעם ומרקם של סורבה. למה הוא בריא? כי הוא מכיל ויטמין סי (כ-48 מ"ג בכל 100 גרם פרי), וגם טאורין – חומצה אמינית חשובה שנמצאת בכמויות קטנות ברוב הפירות והירקות, ובכמויות נאות בפירות של קקטוסים.
שלכם,
צוות הגינה של מגי
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
חציל
בצל
פטרוזיליה
דלעת
תרד
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
דלורית
כוסברה
גזר
בסלי הפירות האורגניים:
בננה
אגסים
ענבים
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:
מנגו
תמר
חדש! חדש! ארגז ירוקים אורגניים:
מנגולד
סלרי
קייל
בצל ירוק
שמיר
סוג של חסה
נענע
נבטים
