עץ הרימון נתן ריחו

למי הוא נתן את הריח, בעצם? ואיך מים המלח ליריחו, כשגם כשעומדים מתחת לשיח (שיח, אגב, לא עץ), לא מריחים כלום? 

נסתרות הן דרכי השירה ודרכם של אמנים. בתקופה האחרונה הרימונים מזכירים לי דווקא שיר אחר, של להקת נשים בשם a-wa ששרות בתימנית. כן, כן, למי שלא מכיר מומלץ להקשיב, יש להן ווייב מעניין. באחד השירים שלהן, על ארץ זבת חלב ודבש הן שרות על ארץ חיטה, ושעורה, ותמר, וזית… ורימון. רימון בתימנית מסתבר הוא "רומאן" – מילה כל כך מתפצחת ומלאת גרעינים, שאני הולכת ומגלגלת אותה בפה. רררומאן. אפשר להרגיש את הגרגרים בצבע האודם מתגלגלים לי על כף היד.

אז הרימון הוא אכן בן בית כאן, אחד משבעת המינים בהן התברכה ארצינו. לא מתאילנד ייבאנו אותו, לא חיכינו למגלי ארצות וכובשי נחלות שייבאו אותו בספינות. הוא הגיע אלינו (ולשאר העולם גם כן) מהשכנים, ממש מעבר לגבול – מאיזור הים הכספי באיראן, אבל נראה כאילו תמיד היה חלק מהנוף המקומי, תופס מקום של כבוד לצד הסחורות בשוק. בשנים האחרונות מחקרים מדעיים ורפואיים שונים מתקפים את מה שידעו כבר היוונים והרומאים הקדמונים – שלרימון שפע של תכונות שיפות לבריאות. אמנם היוונים והרומאים היללו את הרימון כסמל – לנישואין, לידה, פריון, שפע, יופי וחכמה, ואילו בעגה המודרנית כל ההוויה הזו מצטמצמת למילה הטרנדית "סופר-פוד", אבל הכוונה ברורה.

המקום היחיד בו הרימון עדיין גדל בר, הוא איזור המוצא שלו – סמוך לים הכספי. אבל גם באיזורנו אנו, שיח רימון שהחל לצמוח ותקע שורש – יכול להסתדר מצויין גם כצמח בר, ללא ליווי צמוד. הזנים המקוריים של הרימון התחלקו לשני סוגים – זה עם הקליפה הכהה והגרעינים החמצמצים, וזה עם הקליפה הוורדרדה בהירה, עם גרעינים מתוקים. הוא גם אחד הפירות היחידים (ואולי היחיד שבהם) שגדל "הפוך", עם הראש והכתר כלפי מטה, כאשר מה שנראה כמו חלקו התחתון מחובר לענף.

אחת התכונות שהופכות אותו לאהוב על המקומיים הוא חיי המדף הארוכים שלו. בימים שבהם לא היו מקררים, וגם לא בלוקים של קרח, אפשר היה לשמר את הרימון חודש ימים גם ללא מקרר (בדומה לאחיו האחרים, בני שבעת המינים, שגם הם מותאמים יפה לאקלים המקומי). מה הופך אותו לפחות אהוב? המלאכה שדרושה כדי לקבל גרעינים טעימים שלא מחוברים לקליפה, והעובדה שטעויות בתהליך כרוכות ברסס מיץ שלא יורד בכביסה. השיטות הנפוצות להתגבר על הבעיה היא לפרוט (כן, כן, רימון פורטים. כמו על נבל) בתוך קערית עם מים, שעוצרים את הנתזים הצבעוניים, או להקיש על הקליפה עם כפית כדי לשחרר את הגרעינים. השיטה היעילה ביותר, כמובן, היא לבקש ממישהו אחר לפרוט בשבילך…

הרימון האורגני טוב לבריאות בהמון צורות ואופנים. הרמב"ם המליץ להשתמש בו כאמצעי להקלה על כאבי ראש (כתוצאה מהנגאובר, כנראה), לעצירת דימומים ולטיפול בשלשול. המדע המודרני הוסיף ופירט שהרימון האורגני מכיל טאנינים שהופכים לנוגדי חמצון חזקים בגוף, ועוזרים לו להגן על עצמו מפני סוגי סרטן שונים – סרטן השד, העור והערמונית. כמות הטאנינים ברימון גדולה אפילו מזו שבתה ירוק או יין אדום – שניהם מומלצים לצריכה מתונה בגלל נוגדי החמצון שבהם. אותם החומרים מקטינים את הנזקים שגורם הכולסטרול ה"רע" בגוף, ולכן עשויים לסייע גם במקרים של לחץ דם גבוה. ואם אלו לא מספיקים – שתיית מיץ רימון עוזרת בחיזוק המערכת החיסונית.

כאמור, אם הרימונים כבר כאן והם בשלים ואדומי לחיים, סימן מובהק הוא לכך שראש השנה נמצא בפתח. נאחל לכם שנה מתוקה ורבת טוב כמו הגרעינים ברימון, שפע של בריאות והנאה, עסיס וריח אדמה פוריה, ואורגני לחלוטין, בלי שמץ של רעלים.

שלכם,

צוות הגינה של מגי

 

צפי לסלים השבוע:

צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):

מלפפונים

עגבניות

חסה

תפוחי אדמה

גזר

בצל

פטרוזיליה

דלעת

מנגולד

 

בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:

סלק עלים

כוסברה

גזר

 

בסלי הפירות האורגניים:

פומלית

בננה

תפוז

 

בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:

פומלה

אשכולית אדומה

 

חדש! חדש! ארגז ירוקים אורגניים:

מנגולד

 סלרי

תרד

בזיליקום

כוסברה

סוג של חסה

נענע

נבטים