מנשנשים

חורף הוא עונת הנשנושים. מנשנשים בין הארוחות, בזמן הארוחה, ובין הנשנושים – חושבים על הנשנוש הבא. 

לפעמים מנסים לשתות כוס תה במקום. הבטן מתרעמת על התעלול. "פחמימות! דלק לחימום!" מגיעה הקריאה ממעמקי הקיבה, שנשמעת כמו רעם מתגלגל רחוק. אז מה אם כרגע סיימנו ארוחת צהריים. הדרך הרי חכמה מההולך בה, והרגליים שלנו מוליכות אותנו בלי לשאול לרשותנו כמעט חזרה אל המקרר. מספר הצפיות במדף השוקולד עולה. אנחנו תוהים מה אפשר לנשנש שהוא לא כבד מדי, כמה שיותר בריא, וישקיט את הדרישות של הבטן. מה עושים?

הייתי אומרת שקערת שקדים ותמרים לידנו תעשה עבודה טובה. תמרים הם מתוקים ולכן עונים על דרישת הגוף לאנרגיה מיידית וזמינה, ושקדים מביאים איתם המון כל-טוב. אולי אכתוב על כך בפעם הבאה, כי הפעם כבר החלטתי שאציע לכם –  קערה קטנה של אפונה. כן, כן, אפונת שלג הגיעה לחנות, וגם אפונה בתרמילים גדולים ושמנמנים. את אפונת השלג אפשר לנשנש כמו שהיא, עם התרמילים ולהנות גם מצליל הפיצוח הקראנצ'י וגם מהטעם המתקתק והמרענן. אפשר גם להוסיף אותה לסלט, להקפיץ, לאדות או להכין ממנה מרק. אבל באופן כללי, קצת אפונה במלח או עם רוטב סויה- והפה עסוק בלעיסה ומבסוט.

בכלל, אפונה היא צמח של מיינדפולנס, שהגידול המסחרי שלו מוגבל בגלל שלוות הנפש הדרושה כדי להתעסק בו: העין צריכה להתרגל לגוונים השונים של הירוק כדי למצוא את התרמילים בסבך העלווה, הידיים צריכות לקטוף בעדינות כדי לא לשבור ולא לפזר, כח הרצון צריך להיות איתן מספיק כדי שהתרמיל יגיע את הקערית או הסלסלה ולא ישר לפה… לא פשוט. מחקר שנעשה בתחום על ידי מועצת הצמחים הראה שכדי ללקט מספיק אפונים לקערת מרק (דהיינו כ200-250 גרם) נדרשת עבודת ידיים ועיניים של כשעתיים וחצי. לא כולם מוכנים לקצב כזה בשביל קערית מרק.

אם זה צמח של הרבה עבודה, למה בייתו אותו? הסימנים מראים שהוא גדל כאן בר במשך אלפי שנים, כצמח שמוצאו כאן, באיזור המזרח התיכון, והוא גדל יפה גם באסיה והאתיופיה. בין הממצאים שהתגלו בקברי הפרעונים היו גם עדויות על גידול ואכילת אפונה. אמנם כנראה שפרעונים לא היו מאלו שמלקטים אפונים ביד, אבל למה להם ולעבדיהם כל הטרחה הזו? אולי זה קשור בעובדה שאפונה מכילה חומצה אמינית  בשם טריפטופן, שדרושה כדי שיוכל להיווצר במוח חומר בשם סרטונין – שהופך אותנו לרגועים יותר, שמחים יותר, מונע ומפחית מיגרנות, ומחלות של כלי דם, תומך בפעילות תקינה של מערכת החיסון ומאפשר לנו לישון טוב יותר. זה, ביחד עם שפע החלבונים, המינרלים, והויטמינים שבהם עשירה האפונה (כמו שאר אחיותיה במשפחת הקטניות) כנראה שכנעו את חכמי קדם שהעסק כדאי. 

 אני אישית מאוד אוהבת את הצמח הזה – לא רק שהפרחים שלו יפהפיים בעיניי, אלא שבתור בן למשפחת הקטניות הוא גם טוב מאוד לאדמה, וטוב מאוד לכל הצמחים שישתלו אחריו. גם אם יש תקופה שבה הטמפרטורות בחורף מרגישות לי קצת קרירות מדי לשתילה, אני מעדיפה לנסות את מזלי עם האפונה (וקרוביה- החומוס והפול) כדי לא להשאיר ערוגות ריקות. אם לא יצלח – החנקן שהגידולים האלו קושרים יעשיר את האדמה וישמש את הצמחים הבאים אחריהם. אבל בדרך כלל, גם כשנדמה לי שקר מדי, הצמחים האלו עולים ומטפסים יפה. מתכרבלים כל זמן שקר, מוציאים עלה ועוד עלה קטן מהגבעול, עד שמגיעים הימים החמימים יותר, שתמיד מגיעים, והאפונה מחייכת לה אל השמש ומטפסת, ומטפסת…

 

שלכם,

צוות הגינה של מגי

 

צפי לסלים השבוע:

צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):

מלפפונים

עגבניות

חסה

תפוחי אדמה

בצל

תרד

פטרוזיליה

סלרי עלים

 

בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:

שומר

כוסברה

קייל

 

בסלי הפירות האורגניים:

פומלית

בננה

תפוז

מלון

 

בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:

פומלה  

קלמנטינה

לימון

 

חדש! חדש! ארגז ירוקים אורגניים:

קייל

שורש סלרי

מגולד

רוקט

סוג של חסה

נענע

נבטים

שמיר

תרד