לאכול אורגני בימי קורונה

מרץ 22, 2020

ימים לא פשוטים עוברים על כולנו. הם לא פשוטים גם עבור מי שלא נמצא בבידוד, או חולה חלילה.

גם עבור אלו שלא נמצאים בקבוצת הסיכון של הוירוס הזה – ילדים ואנשים צעירים ללא מחלות רקע, לא פשוט לצאת מהשגרה שלהם לתוך אי וודאות משוועת. אי הוודאות אולי גרועה לא פחות מהסכנה הבריאותית של הקורונה – אף אחד לא באמת יודע איך יתפתחו העניינים מכאן והלאה, ומטבע הדברים נוצרת תחושת חשש. גם העובדה שכולנו יושבים בבית, חלקנו נדרשים לעבוד תוך כדי טיפול בילדים, חלקנו בחל"ת – מקשה מאוד.

אנחנו יצורים חברתיים בסך הכל, אנחנו צריכים חיבוק ולראות מבט בעיניים של אנשים מסביב כדי לא לצאת מאיפוס. מתוך כל אלו – יש את מה שאנחנו לא יכולים לעשות, ויש את מה שכן: לשטוף ידיים, לנשום עמוק, להתייחס לעצמנו ולמצב כולו בסימפטיה וגם – להיזכר איך התזונה שלנו יכולה לעזור לגוף להפוך לחזק יותר, וחלש פחות.

לאורך ההיסטוריה האנושות התמודדה לא אחת עם תחלואה בהיקף גדול. עם מגפות, וגם עם חיידקים ווירוסים שלא חוללו נזק בקנה מידה שזיכה אותם בכותרת בחדשות. הרצון של האנושות לשרוד גרם לה לרשום בפנקס קטן את מה שעשה רושם שעזר לקבוצות מסויימות לשרוד. עם התקדמות הטכנולוגיה, הרפואה ושאר היכולות האנושיות המתוייגות תחת "קדמה", החומרים האלו גם קיבלו שם –אנטיויראליים ואנטי בקטריאליים. לא כל החומרים זכו לאותה כמות של תשומת לב מצד המסד המדעי, מה שלא גורע מהשימוש בהם ברפואה המסורתית של עמים שונים. בואו נסקור וניזכר במה שאנחנו יודעים על השימוש בצומח כדי לתת פייט לוירוסים ובקטריות.

אחד הצמחים הראשונים שעולים בראש כשחושבים על מאכל שיצא לו שם בתור מרחיק בקטריות ושאר מרעין בישין כמו וירוסים, פטריות, תולעי מעיים ועל הדרך גם ערפדים – הוא כמובן השום. החומר הפעיל בו הוא האליצין, פיטוכימיקל שהשום מייצר כדי להגן על עצמו מפני מלתעותיהם החמדניות של בעלי חיים, שיעדיפו לאכול משהו אחר במקום פצצת המרירות-חריפות שמשחרר השום בפה שלהם. השום גם מזרז עיכול, משפר תהליכי עיבוד של כולסטרול ומונע את שקיעתו (ולכן טוב גם לשמירה על הלב וכלי הדם), מסלק ליחה, מוריד את רמות הסוכר בדם, וגם מסייע להקלה על כאבי וסת.

אבל לעניינינו – הוא חומר חזק במלחמה נגד וירוסים. כדאי לזכור לצרוך אותו שלא על קיבה ריקה, כי החומרים הפעילים בו חזקים מאוד. עם זאת, כדאי לזכור שכן חשוב ללעוס אותו, כי החומר הפעיל משתחרר בלעיסה או כתישה. אם כותשים – כדאי לאכול כמה שיותר מהר כי החומרים הפעילים מתחילים לאבד מכוחם ככל שהזמן עובר. באופן אישי, אני צורכת את השום שלי (כשהוא יבש, לפני שמגיעים המשלוחים הראשונים של השום הירוק והטרי) במה שאני קוראת לו "ממרח בסגנון רומני" – 5 שיני שום כתושות, עם 2 כפות שמן זית, קצת מלח, וכף חומץ. זהו. משום מה, את הדבר הזה אני יכולה לאכול מרוח על פרוסות של לחם קלוי, ואפילו בלי הלחם, לפעמים. למי שהטעם חזק מאוד בשבילו – אפשר לשלב עם שקשוקה, או עם אבוקדו ולימון.