"הכי טוב בבית" – מכירים את הביטוי?
כי אין כמו להגיע לחיק הבית, לחלוץ נעליים, לקבל חיבוקים, להרגיש מוגן, במיוחד כשהגשם דופק בחלון וחמים ונעים בפנים. אבל יש דבר שאפשר להכין רק בבית – אוכל חי, כלומר פרוביוטי, כזה שמכיל חיידקים שמשמחים את מערכת העיכול ומתגברים את הכוחות הטובים שתורמים לבריאות מערכת העיכול ומחזיקים את המערכה נגד החיידקים ה"רעים".
אפשר להכין אותם רק בבית, כי בחנות אין, ולא יכול להיות, שום אוכל חי, היות וזה אוכל שמשתנה ומתפתח בהתאם למה שמתרחש בקולוניות החיידקים שבו, ובעולם התעשייתי היכן שכל מוצר צריך להיות מיוצר תחת אותם תנאים, להחזיק מעמד את אותו פרק זמן ולשאת חותמת מסודרת של תאריך "פג תוקף".
הלוגיסטיקה הנדרשת בשביל מוצרים פרוביוטיים, שמשתנים עם תנאי האור, הלחות, הטמפרטורה ועוד אי אלו השפעות, פשוט אינה אפשרית (עוד לא הבנתי את העניין עם היוגורטים הפרוביוטיים שנמכרים בחנויות – כמות החיידקים שמצויינת עליהם היא זו שהוכנסה לשם בתהליך הייצור או זו שהגיעה לחנות? קיימים גם כאלו שלא מכילים כמויות של סוכר ותחליפי סוכר על סוגיהם ביחד עם חומרים מייצבים, מקרישים, מתחלבים, משמרים – או כל דבר אחר שלא נשמע לי כמו אוכל?).
את היחס שלנו למזון פרוביוטי הכי קל להדגים על ידי התגובה של אורחים שלי, שבפניהם אני פותחת צנצנת של כרוב כבוש (יש כאלו שאני חושדת בהם שממשיכים לבקר אותי במיוחד בשבילו) – עבור חלקם, המפגש הראשון מפתיע למדי: כשאני פותחת את הצנצנת, רואים שהיא תוססת. כמו בקבוק שתיה מוגז – יש המון בועות קטנות שבורחות החוצה. לפעמים התוצרת מקבלת מבטים חשדניים ואני מקבלת שאלות – אולי זה מקולקל?
כי התרגלנו לחשוב שאוכל טוב – לא מוציא בועות. הוא יושב לו יפה באריזה ולא זז. ואם יש בועות, או מכסה תפוח – צריך לזרוק. וזה נכון, כנראה, באופן די גורף לכל מה שנמכר בחנויות, אבל היות וככה נראה אוכל חי, פרוביוטי אמיתי, מה זה אומר בעצם לגבי האוכל שהתרגלנו אליו?
מזונות מותססים ופרוביוטיים נפוצים בכל רחבי העולם מקדמת דנא – במיוחד בארצות שבהן החורף הוא קשה ומאתגר או שזמינות הפירות והירקות (שהם, בגוף בריא ובתזונה מאוזנת, מקור טוב למזון לחיידקים הפרוביוטיים שבגוף שלנו לכשעצמם) נמוכה יחסית. היזכרו בתמונות של צנצנות עם הכרוב הכבוש שראיתם באירופה, או הקימצ'י שפגשתם באסיה.
כמו לכל מסורת ארוכת שנים – יש להם סיבה טובה. לא קראו להם "מזון פרוביוטי", אלא פשוט הבינו שהם עושים טוב לבטן, ובטן בריאה עושה טוב גם לשאר הגוף וגם לנפש.
מה זה טוב? זה אומר שהבקטריות הללו עוזרות לעיכול תקין (בלי כאבי בטן על בסיס קבוע, גזים, עצירויות וצרבות למינהן), לספיגה טובה יותר של החומרים המזינים שבאוכל (כי לפעמים, כשרואים בבדיקות הדם שרמה של אחד מהרכיבים שמתקבלים מהמזון נמוכה, יכול להיות שהבעיה היא בספיגה, ולא בכמות שאוכלים). הן גם עוזרות למערכת החיסון, וגם למערכת העצבים – כי לאחרונה המדע מתחיל לקשר בין אוכלוסיית החיידקים הללו למה שקורה אצלנו במוח.
עד כדי כך שהחיידקים האלו מקבלים את הכינוי "המוח שבמעי". בעיניי זה מרתק, לחשוב שמצב הרוח שלנו, או יכולת הריכוז, נקבעים על ידי האוכל שהכנסנו לגוף.
מה צריך לעשות כדי לקבל את כל הטוב הזה? בפשטות – להעז, להתחיל. לקחת כמה ירקות טובים לכבישה, צנצנת, מלח, ולהתחיל. כמו תמיד, ההבדל כמובן נעוץ בפרטים הקטנים – איך בוחרים את הירקות, כמה מלח, איזה מים… ועל כל אלו – בפעם הבאה.
שלכם,
צוות הגינה
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
בצל
חציל
דלעת יפנית
תרד
פטרוזיליה
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
תרד
כוסברה
בטטה
בסלי הפירות האורגניים המוגדלים (חדש – 70 שח):
אגסים
ענבים
תמרים
מלון
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם (חדש – 100 שח):
חצי אבטיח
נקטרינה
ארגז ירקות אורגנים:
סלרי
כרישה
שמיר
סוג של חסה
נבטים
בצל ירוק
שעועית ירוקה או צהובה