להקשיב לדשא צומח

אוקטובר 3, 2020

בראשון שעבר – עבר עלינו יום הכיפור, מקווה שהיה קל ומועיל למי שצם.

יש תחושה של "כיפור מתמשך" בגלל הסגר: בחוץ שקט הרבה יותר, הכבישים נראים ריקים מדי פעם (במיוחד כשמהדקים את הסגר) והאנשים שמתהלכים בחוץ נראים רציניים, או מודאגים. וחם. בכיפור תמיד חם (ובסוכות – מטפטף).

השקט שמביא איתו יום כיפור גורם להרבה אנשים לחוסר שקט: ההשבתה הכפויה הזו קשה להם, תחושת ההגבלה, "חוסר המעש", ההכרח לפשפש במה שקורה בנפשנו פנימה מאתגרת, השקט סביב מעיק. כל כך שקט, שאפשר לשמוע את הדשא צומח. אבל בעצם, זה נהדר לשמוע את הדשא צומח. להשתטח על הקרקע, כמו שבדרך כלל רק ילדים יודעים לעשות ממש טוב, ככה – הבטן והחולצה צמודות אל האדמה, ולהתבונן בצמחים גדלים בגובה העיניים.

ולקחת רגע של שקט, רק של התבוננות – לא בגלל שאין שום דבר אחר שאפשר לעשות עכשיו, אלא בגלל שהתגלגל לידנו רגע פנוי מהתרוצצות, מסידורים ומחשבות ודאגות ואינספור הסחות דעת. וברגע הזה, אפשר לשניה להציץ ולשים לב, שהדשא ממשיך לצמוח. זה כמעט כמו סדנת מיינדפולנס (אפשר גם לתצפת על נבטים גדלים – ואחר כך להוסיף לסלט).

השבוע חל חול המועד סוכות, שרק מדגיש עד כמה חסרים לנו אושפיזין בסוכה. חג האסיף הגיע, סמל למשפחות וקהילות שהתאספו יחד לחגוג את פרי העמל השנתי ולשמוח ביבול הטרי.

זמן שבו לוקחים נשימה עמוקה מהאוויר הטרי של הסתיו, ומתחילים להתבונן בשמיים ולנחש מתי יגיעו אלינו ענני גשם.

ובינתיים מוצאים דרכים אחרות לשמור על הקשרים האנושיים שלנו – וידיאו ווצאפ עם הסבתא, שיחה עם החברים מהכיתה בזום, משלוח אוכל בהפתעה למישהו שנמצא בבידוד. דברים קטנים שעוזרים לשמור על המורל ולספר לאנשים אחרים סביבכם, שלמרות שלכולנו קשה, הם נמצאים בלב שלכם.

מזכירים לכם שהחנות עובדת כרגיל בזמן הסגר, ומערך המשלוחים מתוגבר.

לכן, אם פחות מתחשק לכם להגיע לחנות, או שאתם מעונינים לשמח מישהו באוכל טעים (פירות וירקות אורגניים, אבל גם תמרים טעימים, שוקולד, סיידר תפוחים, תה ריחני, עוגיות…

המון דברים שיעשו טוב על הלב כי מישהו ידע שדאגתם לו) – מוזמנים לדבר איתנו (בטלפון, בווצאפ, במייל – איך שנוח לכם) ונארגן ארגז מלא בדברים טובים לבקשתכם, וגם נדאג למשלוח כמובן.

ובקשר לסוכות – אחד הנציגים המעניינים מתוך ארבעת המינים הוא האתרוג. התרוג הוא אחד מחמשת ההדרים המקוריים (יחד עם הקיי ליים, המנדרינה, הפומלו וה citrus hallimi), השאר – כולל הלימון, והאשכולית הם הכלאות. מקורו במזרח הרחוק, וגידולי בר שלו נמצאו בפפואה גיניאה, הודו, ואפילו למרגלות ההימלאיה.

הוא מגיע עם קליפה מחוספסת וריחנית, ופלחים קטנים – ולכן בדרך כלל לא נועד למאכל. האתרוגים שנשארים מארבעת המינים של סוכות משמשים לפעמים להכנת ריבות, ואילו מהשכבה התיכונה אפשר להכין יופי של קליפות מסוכרות.

בתקופות קדומות יותר המליצו להשתמש בו כאמצעי ריפוי למחלות שונות: חזיוק העיכול, להגיינת הפה, להקלה בתחושת הבחילה בזמן ההיריון ואפילו לחיזור כוח הגברא.

בראשית המאה ה-20, כשהיו כאן יותר פלאחים ערבים מאשר מייבשי ביצות ישראלים, נהוג היה לקנות אתרוגים בכפרים הערביים, מתוך השיקול שהם גודלו בדרך מסורתית וללא חשש להרכבה על כנה של עץ אחר (במיוחד באזור הצפון והרי ירושלים).

לאחר מכן פרח גידולם באזור יפו, ומשהתבססו המושבות, ניטעו פרדסי אתרוגים בקרב היישובים החדשים באיזור השרון והשפלה. כיום קיימים מספר זני אתרוגים שהתגלגלו לאותם זנים שגידלו כאן הפלאחים, לצד זנים שמקורם בחו"ל (כמו האתרוג התימני והמרוקאי).