אם תחפשו ברחבי הרשת מידע על הגויאבות, תמצאו כנראה כל מיני פיסות מידע – כמו למשל:
שהגויאבה שייכת למשפחת ההדסיים, וכוללת הרבה (בערך 100) מינים של שיחים טרופיים ועמים קטנים; שיש שמות מצחיקים לחלק מהם, כמו למשל "גויאבת ההר", "גויאבת תפוח" או "גויאבת תות".
שמקור הגויאבות הוא אי שם באזור שבין צפון אמריקה דרומית ואמריקה המרכזית (צמח טרופי, כבר אמרנו) והאיים הקאריביים ומשם היא התפשטה למקומות אחרים בעולם, כמו למזרח הרחוק (וגם לסיני, אם לשפוט לפי כוסות המשקה שנהגו לשתות שם על החוף, למרות שכידוע לי איזור טרופי היא לא).
שבברזיל עושים ממנה קינוח מקומי טיפוסי בשם "גואיבדה", במקסיקו מכינים ממנה משקאות על בסיס אלכוהול (לא חוכמה, יש שם משקאות על בסיס אלכוהול מכל מה שאפשר להכניס לכוס, בערך) וגם ממתקים; שבהוואי היא נפוצה עד כדי כך שמתייחסים אליה כאל צמח שוטה.
ושהיא אחד העצים היחידים שאפשר לגדל בעציץ, ועדיין לקבל פרי בגודל מלא. כל אלו נכונים ללא עוררין, והדיון מתחיל רק כשתגיעו למשפט שגורס, שחור על גבי מסך "פרי הגויאבה אכיל לאדם" כי כאן, הדעות מתחילות להתפצל.
אין פרי שמפלג את דעות בני האדם כמו גויאבה. או שאתם איתה, או שאתם נגדה ומסתייגים מכל מה שכולל את הריח שלה. מתנגדי הגויאבות ידועים בכישרון שלהם לזהות מקום ששהתה בו גויאבה, גם אם היא נאכלה לפני שעה, ואפילו אם נעטפה היטב בשקית והונחה בתוך קופסא, בחלק הפנימי של המקרר. המהדרין יודעים לזהות את ריח נוכחות הגויאבה ברגע שהם חוצים את פתח הדלת את החלל שבו היא נמצאה, לכאורה. הם מרחרחים את האוויר בצורה שגורמת למיטב כלבי הגישוש לקנא ומכריזים "יש כאן ריח של גויאבות" – ולוודא שזה לא נשמע כמו מחמאה.
שום גלאי ריח לא יכול להתחרות באף של אישה בהריון שרגישה לריח של גויאבות. באופן אישי, אני מהמצדדים – מחכה תמיד בקוצר רוח שסוכות יגיע ויעבור ויתחיל להתקרר קצת בחוץ בשעות הערב (שזו ציפייה מבורכת בפני עצמה), כי אז – תגענה גם גויאבות, טריות רעננות וריחניות. הן מקדמות אותי בכניסה לחנות עם משב ריח מתקתק וסתווי ואני מחייכת אליהן בחזרה.
אם היו נותנים לי את הרשות להכריז אילו פירות הם "מזונות על" הייתי כוללת בהן את הגויאבה ללא היסוס: היא מכילה לא רק שפע של ויטמינים –A,C, ויטמין E, ויטמינים מקבוצה B וגם ויטמין K (שנמצא גם בקייל וחשוב מאוד לשמירה על איזון בקרישיות הדם – מה מהם אתם מעדיפים לנשנש?).
היא מכילה גם כמות נאה של חלבון – מהצומח, לכן אם הרגלי התזונה שלכם כוללים הקפדה על צריכת חלבון (טוב במיוחד בתקופות גדילה, אימונים גופניים ושיקומי שריר), אפשר לסמוך על הגויאבה.
מעבר לאלו יש בה גם מנגן, נחושת, סלניום, אשלגן, סידן זרחן ומגנזיום –מולטי ויטמין טבעי, ישר מהעץ, עם סיבים תזונתיים (הסיבים וחלק גדול מהויטמינים כזכור נמצאים בקליפה, ולכן כדאי לאכול גויאבות אורגניות, כדי להימנע מהריסוסים שמגיעים לקליפה גם הם).
לא רק פירות העץ טובים לבריאות (וטעימים!) – גם בעלים שלו נעשה שימוש ברפואה האלטרנטיבית. תה שהוכן מעלי עץ הגויאבה (אורגניים! לא כדאי להכין תה מעלים מרוססים) הומלץ לטיפול בעצירות, וגם לאיזון רמות הסוכר אצל אנשים הסובלים מרמות גבוהות. הויטמינים והמינרלים שנמצאים בפרי באופן טבעי (וגם הליקופנים) נחשבים למחזקי מערכת חיסון ומונעי התפתחות תאים סרטניים. תהנו, כל עוד היא כאן!
שלכם,
צוות הגינה
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
חציל
פאקצוי
דלעת
מנגולד
פטרוזיליה
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
בטטה
כוסברה
תרד
בסלי הפירות האורגניים המוגדלים (חדש – 70 שח):
אשכולית
פומלית
בננה
תפוז
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם (חדש – 100 שח):
פאפיה
רימון
לימון
ארגז ירקות אורגנים:
קייל
מנגולד
שמיר
סוג של חסה
נבטים
בצל ירוק
תרד
