יש משהו קסום בירקות יפנים, כמו במקרה של החציל היפני אותו אציג היום, מצד אחד אף אחד שיראה לראשונה את החציל היפני לא יתבלבל – הוא מספיק דומה בשביל שנזהה אותו כ'חציל'; מצד שני חציל כזה עוד לא ראיתם כי בצורתו הדקה והמוארכת הוא מזכיר יותר סוג של פלפל.
כן, ככה זה עם היפנים הם כמו כולם רק יותר ובמקרה של החציל היפני הוא יותר ארוך ויותר מתוק. אני עוד אחזור לעסוק בתכונות האלה, אבל לפני זה בואו נברר עד כמה החציל היפני הוא, ובכן, 'יפני'. כבר הזכרתי לפני שבועיים, בפוסט שהקדשתי לטופו שחומר הגלם הקלאסי המיוחס ליפנים הוא בכלל המצאה סינית.
אז מה לגבי החציל? יפן היא מדינת אי ואנחנו יודעים שהחצילים התפתחו באפריקה וממנה נפוצו לאזור אסיה כצמח בר עוד לפני שהאבולוציה האנושית הסתיימה.
יש מספר תאוריות איך שזה קרה, התיאוריה החביבה עלי היא זו שמייחסת את הפצת הפילים שגם הם התפתחו מאפריקה וממנה הגיעו לאזור אסיה ולתת היבשת ההודית ויש קורלציה טובה בין התקדמות הפילים לתפוצת החצילים (כתבתי על זה יותר בהרחבה כאן). בכל מקרה לאיי יפן הפילים לא הגיעו. החציל כן.
מתי זה קרה? לא ברור אבל זה הגיע כצמח מבוית. מצד שני, מאות שנים של מסורת גידול יפני והתאמה לתנאים המקוריים הולידו זן מתורבת שהוא ייחודי ליפן (והיום מגודל גם במקומות אחרים בעולם כולל אצל מגדל אורגני ישראלי שממנו הגיעו החצילים היפנים לגינה) – אז כן, יפני (למרות שלא הופתע לגלות זנים דומים ועתיקים יותר בסין).
הבטחתי חציל ארוך יותר ומתוק יותר, לגבי הארוך יותר (והדק יותר) אתם יכולים לראות לבד, אבל למה אני מתיימרת לטעון שחציל יפני, באופן יחסי, מתוק יותר מחציל רגיל?
אז ככה, חלק ניכר מהמרירות האופיינית לחצילים מגיעה מהזרעים ובחציל יפני יש מעט מאוד זרעים.
אפרופו חצילים וזרעים, כדאי לציין שבמשך שנים הייתה חשדנות בעולם המערבי כלפי החצילים וגם היום אפשר למצוא מומחים (מיעוט מחוץ לקונצנזוס) שמזהירים מצריכת יתר של חצילים.
למה? כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים לקחת צעד אחורה ולהתבונן על משפחת הסולניים שהחציל הוא חלק ממנה, אתם מכירים ואוהבים את הסולניים עליהם נמנים, בין היתר: העגבנייה, הפלפל ותפוח האדמה.
העניין עם הסולניים הוא שבמהלך שלב ההבשלה הזרעים שלהם רעילים, רק כאשר הפרי משנה את צבעו (למשל, עגבנייה ירוקה הופכת לאדומה) הזרעים מאבדים את הרעילות ולכן שינוי הצבע הוא גם איתות שהפרי בשל ומוכן לאכילה.
אצל החצילים המנגנון הזה קצת שונה והם נקטפים לאכילה לפני ההבשלה הסופית והזרעים שלהם עדיין קצת פוטנטים (זו הסיבה שלפעמים לאכילת חצילים יש אפקט עוקצני בחך) ועדיין רוב האנשים (ואני ביניהם) ורוב המומחים יסכימו שאכילתם טובה לבריאות. בטח בגרסתו היפנית שממילא דלה בזרעים.
מה עושים עם חציל יפני? ובכן, היפנים אוהבים לכבוש ולהחמיץ אותם, אבל אנחנו ישראלים שאוהבים לטגן ולצלות חצילים.
אגב, כשזה מגיע לצלייה וחציל על הגריל אחד היתרונות של החציל היפני (מעבר לטעם המתקתק המעודן) זו העובדה שהוא לא רק ארוך אלא גם דק ולכן בצליה ואפייה של חציל שלם ההכנה שלו הרבה יותר מהירה וקצרה.
עכשיו, ברשותכם אני צריכה לגשת לתנור, כי אני לא רוצה שהחציל היפני יישרף.
