איך אני יודעת שהסתיו כבר כאן? בגלל שאני הופכת לדלעת, כמו סינדרלה. כלומר, לא בדיוק כמו סינדרלה, אבל פתאום המטבח שלי נאור לחיים כי כבר אמצע אוקטובר והדלעות שוב איתנו.
הדלעת היא הרבה יותר מירק מנחם, היא סוג של אייקון תרבותי, בהתחשב בעובדה שאנחנו (באירופה ואסיה) מכירים אותה רק כארבע מאות שנים, מדובר בהישג לא מבוטל. אגדת סינדרלה היא דוגמה מצוינת.
מבחינתנו סינדרלה היא הגרסה האייקונית של וולט דיסני מ-1950. בגרסה הזו הדלעת מקבלת הרבה כבוד וההנחה שלי הייתה ששם התחיל החיבור שלה לאגדה, אך חפרתי קצת ומסתבר שהחיבור לדלעת יותר קדום. מקורות האגדה של סינדרלה לא לגמרי ברורים, מה שידוע הוא שבימי הביניים זו כבר הייתה אגדה נפוצה בעלת כמה גרסאות שמאז המאה ה-17 גם הועלו על הכתב.
כן, גם האחים גרים כללו את סינדרלה (והם בכלל קראו לה אשנפוטל) בקבצים שלהם. האחים גרים הם אולי מלקטי האגדות הפוריים והידועים מכולם, אך במקרה של סינדרלה הקדימו אותם שני צרפתיים שהמעניין מבחינתי הוא שארל פרו שבשנת 1697 כלל את האגדה סינדרלה בקובץ מעשיות עממיות שליקט – וכן בגרסה שרשם פרו הדלעת כבר מופיעה והופכת לכרכרה קסומה.
אגב, כעבור מאה וחצי, כאשר האחים גרים פרסמו את גרסתם לסיפור הדלעת נעלמה ממנו ובמקומה מופיע אגוז. פחחח… לא פלא שדיסני חזר לדלעת, כי הדלעת היא לחלוטין ירק מלכותי שמכבד כרכרה מלכותית.
העובדה שהדלעת מצאה את עצמה באגדה ששורשיה עתיקים יותר, כמה דורות אחרי שהפכה לירק מאכל נפוץ במערב אירופה, מעידה על הכבוד שרחשו לה. היא נחשבה כירק מאגי וסמל פוריות – אבל היא בעיקר היתה טעימה ופתחה עבור המערב אירופאים אופציה עשירה יותר למאכל.
הדלעת התאקלמה יפה במערב אירופה ולכן גם הייתה בהישג יד והפכה לירק עממי. כולנו מכירים את חג כל הקדושים (שלא במקרה חל בסוף החודש)בגרסתו האמריקאית (הלואין) הדלעת נמצאת במרכז הבמה, אך מי שמסתובב באירופה במהלך הסתיו וראשית החורף יפגוש פסטיבלי דלעת בהמון ערים וירידים.
הרעיון להקדיש לפרי או ירק פסטיבל, אינו ייחודי לדלעת, אך במקרה של הדלעת מדובר בעשרות אירועים ברחבי אירופה וזה בהחלט מעיד על מעמדה האייקוני – ועל זה שהיא מאוד טעימה.
את הדלעת אפשר לצרוך בהמון צורות מוצלחות, אני לא צריכה לספר לכם על מרק דלעת, אבל דלעת עובדת נפלא גם כחלק מצלי ובשלל נזידים עשירים. אפשר לעשות ממנה מחית דמויות פירה, מילויים לכיסונים ואפילו עוגות.
אגב, אני כתבתי דלעת, אך למעשה מדובר במשפחה שלמה של ירקות שלה זנים רבים וכולם מתחילים להרים את הראש ממש עכשיו. לצד הדלעת הקלאסית, אפשר למצוא בגינה בימים אלו שלל דלעות נוספות כמו דלורית, דלעת ערמונים והדלעת היפנית – הקדשתי בעבר פינות לכולן היום רציתי לכתוב משהו כללי יותר על דלעות ועכשיו לכבוד הדלעת אני אהפוך לטבחית ואנצל את העובדה שהימים הקרובים עדיין חמימים ויש לי מתכון נהדר למרק קר בסגנון גספצ'ו – על בסיס דלעת.
