"משוך בגזר, משוך בגזר – אין כמוהו גזר!"
מתוך שיר הילדים 'אליעזר והגזר', מילים לוין קיפניס, לחן מנשה רבינא.
למה הבאתי את הציטוט למעלה? גם כי התחשק לי ויש מצב שאאמץ את העניין הזה של ציטוטים בפתיח כקונספט, אבל גם בגלל השורה התחתונה – אין כמוהו גזר!
נכון שהשיר מדבר על גזר ספציפי, על הגודזילה של הגזרים; אבל המשפט הזה מדויק גם קונספטואלית: כי נדמה לי שזה סוג של קונצנזוס במחלקת ירקות השורש הקלאסיים (ושימו את הפקעות בצד) אין כמוהו גזר.
אחרי הכול, איזה עוד ירק שורש אפשר פשוט לשלוף מהאדמה וללעוס בהנאה וליהנות מקשת טעמים שבבסיסה מתיקות. כן, אין כמוהו גזר ולכן אני חוזרת אליו שוב ושוב (וגם בגלל שלצערי אני לא יודעת להמציא או לברוא פירות וירקות חדשים).
בכל אופן הגזר הוא צמח ממשפחת הסוככיים שזני הבר שלו מקורם באזור אפגניסטן. גזר הבר שאומץ למאכל, היה מאוד שונה מהגזר שאנחנו מכירים היום – גם בצורה ובצבע וגם בטעם.
כן, לגזר הבר היה טעם מריר. זה לא נורא מפתיע כי, אנחנו מצפים ששורש יהיה מריר (הגזר הנוכחי, הוא החריג המפתיע והמתוק). למרות המרירות, השילוב של הארומה המיוחדת הפך אותו לירק מאכל ואפשר למצוא התייחסות אליו באחד מספרי הבישול הקדומים שידועים לנו שחיבר אפיקיוס מרומא (יש אי בהירות עם מדובר באפקיוס שחיי במאה הראשונה לספירה או באפיקיוס שחי במאה החמישית לספירה), המתאר את הגזר כירק מרפא מריר שטוב גם לאכילה אחרי צליה.
בכל אופן, לקראת ימי הביניים הגזרים כבר הפכו לארוכים יותר ומתוקים יותר -אך עדיין בשלל צבעים כמו לבן, סגול ואדום המופע הכתום והאייקוני היה יחסית נדיר. אז איך קרה שהיום גזר הפך לסוג של מילה נרדפת לצבע 'כתום'?
כן, אני יודעת שאנחנו בגינה משתדלים לספק לכם גם גזרים מזנים פראיים בשלל צבעים, אבל אנחנו גם מקפידים להביא גזרים כתומים 'קלאסיים' (מגידול אורגני כמובן) ומבחינת רוב האנשים גזר = כתום.
אז מי שאשם בעניין הזה הם ההולנדים שבמהלך המאה ה-17 הפכו אלופי העולם במסחר, מדע וכלכלה. בין היתר הם המציאו את הבורסה ובאופן כללי הפכו למקום הכי מתקדם בעולם – וזה כולל גם חידושים חקלאים. המקרה הכי ידוע הוא אובססיית פיתוח זני הצבעונים והבועה הפיננסית שבאה בעקבותיו.
אך בערך בתקופה ההיא היו בוטנאים הולנדים שגם פתחו את הגזר הכתום. למה כתום? ראשית הזן הזה היה עתיר סוכר, אבל הצבע הכתום הוא גם הצבע של משפחת אורנג' שעמדה בראש מלחמת העצמאות של הולנד (במאה ה-19 גם תהפוך למשפחת המלוכה ההולנדית) וזו הייתה סוג של מחווה לאומית. בזכות כוח הסחר ההולנדי הגזר הכתום הפך לנפוץ בעולם ובמהלך המאה ה-18 דחק את שאר הזנים והפך לגזר הסטנדרטי, הכתום והנהדר שכולנו אוהבים.
