אוסטרליה היא אמנם אחת מחמש היבשות על הפלנטה (כן, אני מחשיבה את האמריקות כיבשת אחת ואנטרקטיקה היא גוש קרח), אבל בואו נהיה כנים, אם אתם לא בקטע של סטייק קנגורו, היא תרמה מעט מאוד לתפריט הקולינרי האנושי. למרבה הצער, אנחנו, בניגוד לקואלות לא מסוגלים להתקיים על דיאטה של עלי אקליפטוס.
יש לאקסיומה הזו כמה יוצאים מהכלל (יום אחד אמצא הזדמנות לספר לכם על ממרח הווג'ימייט האגדי), אך כשזה מגיע לגידולים חקלאיים, אין ספק שהבכורה, ברשימה המצומצמת, שייכת בדין לאגוז המקדמיה.
השם 'מקדמיה' הוא שם כללי המתייחס לשמונה זנים של עצים מאותה משפחה שנפוצים ברחבי אוסטרליה ואינדונזיה. מדובר בעצים שהפרחים שלהם מתפתחים לאגוז בעל קליפה קשה אך תכולת 'בשר' גבוהה ושומנית. השם 'מקדמיה' ניתן למין הזה על הבוטניקאי ד"ר ג'ון מקאדאם שהיה החוקר המערבי הראשון שתיאר וסיווג אותם במהלך המאה ה-19.
כמובן שאת העצים האלה הילידים האוסטרלים הכירו והקירו אלפי שנים לפני שג'ון מקאדאם סייר בספר האוסטרלי עם שפם ומגבעת שהגיעו מאירופה. אחרי הכל, האבוריג'ינים (הילידים המקוריים של אוסטרליה) הם אנשים כמונו ולא קואלות והם לא יכלו לאכול עלי אקליפטוס. אז הם הכירו את כל שמונת המינים וצרכו את האגוזים שלהם.
אגוז מקדמיה המודרני (זה שהפך גידול חקלאי ברוב רחבי העולם) הוא בגדול תוצאה של הכלאה בין שניים מהמינים האלה (מקדמיה ארבע עילית ומקדמיה תמימה). למה דווקא שני אלו? ובכן, שאר מיני המקדמיה מכילים גליקוזידים רעילים.
האבוריג'ינים שלא היו מוכנים לוותר על המשאב הזה, פתחו שיטות השריה המאפשרות להיפטר מהגליקוזידים, אך כשהתחיל הפיתוח החקלאי המודרני פשוט בחרו לא להתעסק עם המינים האלו.
זה המקום לציין שמקדמיה זה בומבה של אגוז, שלא נופל במאום מאגוזי העולם הישן ולדעת רבים עולה עליהם. יש לו טעם עשיר וייחודי והוא מפוצץ בחומצות שומן חיוניות כמו גם בחלבון איכותי. כשמוסיפים לזה את העובדה שהוא משתמר ללא ממאמץ גם שנתיים אחרי הקטיף ושהוא גם התגלה מתאים מאוד לגידול באקלימים ממוזגים – אין פלא שהמקדמיה הוא היום השגריר החקלאי הבולט של אוסטרליה והיום מגודל גם בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, אסיה ואפילו בישראל.
מטעי המקדמיה הראשונים נטעו בישראל בשנות החמישים של המאה הקודמת. מבחינה בוטנית מדובר היה בסיפור הצלחה, המקדמיה הקלטה היטב, אך לחקלאות המודרנית דינמיקה משלה. לעצי מקדמיה לוקח כמעט עשור להפוך לממש מניבים (ואז להניב היטב גם אחרי מאה שנה); הקליפה הקשה הייתה מאתגרת מבחינה מסחרית וגידולים רווחיים יותר (כמו למשל אבוקדו) החליפו את מטעי המקדמיה. הבשורות הטובות, הן שבזכות כמה משוגעים לדבר בעשור האחרון חזרו כמה חקלאים לטעת ולטפח אגוזי מקדמיה וכבר מרגישים את התוצאות בשטח וגם אצלנו בגינה תוכלו למצוא אגוזי מקדמיה ממקור אורגני וטעים.
