הרוקט הוא ירק מתעתע, מצד אחד כירק עלים הוא מקוטלג במקום יחסית נמוך בשרשרת המזון כסוג של חסה מיוחסת. מצד שני, מדובר באורח קבוע במטבחי עילית שאפשר לפגוש כבן לוויה למנות בשר ודג מפונפנות שמככבות במדריכי מישלן.
אז מי אתה רוקט? ובכן, כדי לענות על השאלה הזו צריך לטפל באי הבנה קטנה. הרבה מאוד אנשים בטוחים שרוקט זה בעצם שם אחר לירק עלים שנקרא בשם ארוגולה.
האמת שונה רוקט וארוגולה אכן דומים (גם בגזרת הטעם החרדלי) ועדיין מדובר בשני צמחים שונים – בערך. זוכרים את הכרובית והברוקולי מהשבוע שעבר? ובכן, לרוקט וארוגולה יש סיפור דומה.
נתחיל בזה שכמו הברוקולי והכרובית גם גם רוקט וארוגולה שייכים למשפחת המצליבים וכמוהם מדובר בבני דודים מדרגה ראשונה שחולקים סוג של אב קדמון משותף. אך בעוד הארוגולה הוא צמח רב שנתי שתורבת מזמן כגידול חקלאי, הרוקט הוא צמח חד שנתי שגם גדל בר בארץ ישראלי ומופיע בראשית החורף – כלומר ממש עכשיו.
העניין הוא שבפועל הבלבול בין הצמחים כל כך גדול שהרבה פעמים אפשר למצוא ארוגולה שנמכרת תחת השם רוקט ולהפך. יש לרוקט גם שם עברי נאה וכשר – 'בן חרדל מצוי' והערבים נוהגים לכנות אותו ג'רג'יר.
למרות המראה הפשוט, עלי רוקט הם סופר בריאים ומכילים כמות נאה של ברזל, אשלגן וויטמינים ומינרלים נוספים, כמו גם נוגד חמצון בשם לוטאין שעשוי למנוע הופעת סוגי סרטן מסוימים.
אחרי שזה נאמר הסיבה העיקרית לשלב רוקט בתפריט היא משום שהוא טעים. כן, אני יודעת שיש לו מרירות מסוימת, אך העניין עם רוקט שהוא לא אמור לבד (למרות שאני אוהבת להכין סלט שרוקט הוא המרכיב העיקרי והבסיס שלו), מדובר בירק עלים משלים – ביחס לחסה רגילה הוא פשוט מפוצץ בטעמים ומכיל עומק מרשים של נגיעות חריפות, חרדליות נהדרות.
את הרוקט ניתן לשלב במצב טרי (בסלט, בסביצ'ה או כתוספת להמבורגר), אך הוא נהדר גם בתבשילי קדרה ומרקים ויכול להיות גם בסיס נהדר לפסטו. כן פסטו, לא חייב להיות על בסיס בזיליקום ורוקט הוא תחליף מצוין שנותן לרוטב האיטלקי הירוק טוויסט חרדלי מעניין.
אגב, הרוקט צומח בר בישראל ותוכלו עכשיו, אחרי הגשם הראשון, לצאת וללקט אותו באזור בקעת הירדן או מורדות הגולן, מצד שני למה להתאמץ כאשר אתם יכולים ללקט רוקט אורגני טרי מתוך הארגז שלנו?
