המלפפון הוא אחד מירקות הבסיס שלנו, חלק בלתי נפרד מהסלט הישראלי. ירק שמגדלים פה, בווריאציה כזו או אחרת, כבר מאות שנים. יש זנים רבים של מלפפון, שלרוב לא נעמוד על ההבדלים ביניהם (וכבר הקדשתי את הבלוג לכמה סוגים מובחנים של מלפפון כמו הפקוס או המלפפון היפני).
אפשר להגדיר גם את הקורנישון כזן של מלפפון, אך בעיני הקונטקסט שלו הופך אותו למשהו אחר לגמרי. כמו מרבית המלפפונים גם הקורנישון מגיע במקור מתת היבשת ההודית – אך למעמדו הייחודי הוא הגיע בזכות הצרפתים, שגם נתנו לו את שמו.
למזרח התיכון המלפפון הגיע כגידול סטנדרטי לפני מאות שנים, אבל למערב אירופה לקח לו זמן להגיע ומטבח הצרפתי הקנוני המלפפון נכנס רק במאה ה-17. החידוש שהצרפתים הנהיגו, הוא שלצד מלפפונים רגילים, הם אימצו גם זן שמניב מלפפונים קטנים, או כפי שלפעמים קוראים להם פה 'בייבי מלפפונים', המוכרים היום בשם קורנישון.
במצב צבירה כבוש, אף מלפפון אחר לא יכול על הקורנישון הקטנטן, נשבעת לכם. לראיה – כמו רוב בני התרבות אני מעדיפה מלפפונים כבושים במלח וחוטפת חררה ממלפפונים בחומץ; עד שזה מגיע לקורנישון, שמסורתית נכבש בחומץ ובמקרה שלו זה ממש לא מפריע.
אצל הצרפתים כמו אצל הצרפתים – לכל זן יש תפקיד ספציפי ומהר מאוד הצרפתים גילו שהקורנישון אולי קטנטן, אך כשכובשים אותו בחומץ הוא טעים רצח.
אפרופו, משמעות השם, קורנישון, בצרפתית היא משהו כמו 'בשר מבושל'. איך מלפפון קיבל שם משונה כזה? ובכן, כפי שהזכרתי, הקורנישון יועד, גודל והוסלל כדי להיכבש בחומץ, מה שהכין אותו לשלב הבא – הגשה לצד בשרים מעושנים ונקניקים (עד היום מנות המבורגר שמכבדות את עצמן יכללו קורנישון), מכאן התגלגל הכינוי שהפך לשמו הרשמי.
הבעיה, קורנישון, הפך במקומות מסוימים למילה נרדפת למלפפון כבוש ולפעמים אפשר לפגוש בסופרמרקט או במעדניה צנצנת או שימורים של סתם מלפפונים חמוצים הממותגים תחת השם 'קורנישון'.
במקרה של הקורנישון השוני מזני המלפפונים הרגילים לא מסתכם רק בפרופורציות. לצד הגודל הזעיר (1 עד 7 ס"מ), לקורנישון קליפה מחוספסת ששונה מהקליפה החלקה המוכרת של המלפפון.
אבל השינוי האמיתי הוא בגזרת הטעם, הקורנישון קראנצ'י במיוחד ויש לו קשת טעמים עשירה יותר משל מלפפונים רגילים, שיש הטוענים שהם חסרי טעם. בכל אופן, השבוע הוא איתנו.
מה עושים איתו? אתם יכולים כמובן להחמיץ אותו, זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לכם (בגדול אפשר לשטוף ולסגור בצנצנת חומץ בתוספת עלי דפנה ופלפלים), אך מאחר ואני דוגלת בשבחי העצלנות, לא האיץ בכם להחמיץ, הקורנישון מעולה גם במצב חי וטרי וכמו שהזכרתי הוא קראנצ'י באופן נפלא.
