הי
ממש כיף לכתוב לכם אחרי עבודה בגינה.
לאט לאט וכמעט כל הגינה כבר קיץ. גידולי החורף האחרונים עדיין ממלאים את ארגזנו ובערוגות שהם מפנות נשתלים וונשתלו, נזרעו ונזרעים גידולים של קיץ- חסות מזנים שונים, דלועיים שונים, עגבניות, חצילים, שעועית ….
היום בעת עישוב ערוגת שעועית חדשה, חשבתי על משפחת הקטניות (שבה נכללת השעועית) ואיך הם מעשירים את האדמה באופן טבעי (עם זה אמשיך אולי בשבוע הבא). אדמה בריאה, עשירה ופוריה היא הבסיס להכל אורגני. חשבתי גם כמה באמת חשוב לאדמה מחזור זריעה נכון, (עם זה אמשיך אולי בעוד שבועיים) ובדקתי את עצמי לגבי אותה ערוגה. מה שתלתי שם בקיץ הקודם? איך זה שכל עונה (או אפילו שבוע) אני אומרת שאצייר מפה של הגינה אצלם אותה 100 פעמים ואיכשהו אקיים רישום מדוייק של מה גדל איפה ומתי, במקום כל הזמן להיזכר או לנסות להיזכר מחדש מה גדל איפה ומתי…..
אז ככה זה בעישוב: מזהים מה אמור להישאר בערוגה ומה יוצא ומוצאים את המקום הנכון להנחת העשבים בכדי שימשיכו להועיל לנו בתור חיפוי, אך שלא יוכלו להשריש את עצמם שוב באדמה. הגוף נכנס לקצב העבודה ויש זמן למחשבות יותר עמוקות. מחשבות בכלל ועל המייל השבועי בפרט…אז התחלתי ללכת אחורה: הגידול האחרון היה ברוקולי, לפניו חסה ולפני שהצלחתי לזכור מה היה פה בקיץ שעבר פגשתי בבנים החדשים או בעצם בבנות (תיכף אסביר) החדשות של אותו גידול. הצאצאים האלו שלו, גדלו מעצמם -"מתנדבים ", אני קוראת להם,- מלונים מקסימים!
השעועית היא זו בעלת העלים בצורת לב והמלון הוא הנמוך יותר, בעל עלווה "שעירה, קוצנית" יותר ועם הפרחים הצהובים.
אז אני חוזרת אחורה רגע-הערוגה הקודמת שעישבתי היתה ערוגת כרישה, או לוף בשמו האחר. ערוגות של גידולים מהמשפחה הזו שעלוותם דקיקה, תמיד מאוד מזמינים עשבים ומאוד קשה להתחיל במלאכת העישוב כי הם כ"כ מלאים בעשבים. לכן תחילת העישוב נדחית, גדלים עוד עשבים ועוד יותר קשה להתחיל…
כשסוף כל סוף סיימתי לעשב את הערוגה, (ראו למעלה ערוגה מעושבת ומחופה בעשבייה שהוצאה – פרמקלצ'ר סטייל) כבר התחשק לי לרקוד את ריקוד "הערוגה הנקייה מעשבים", או לשיר את שיר "ערוגת הבצל או כרישה המעושבת להפליא". בקיצור הרגשתי ממש טוב!
עכשיו בסיום ערוגת השעועית וגילוי המלונים אני מספרת לכם, והרגשתי עוד יותר טובה.
איזה יופי מלונים ושעועית, שתיים מתוך שלישיית האחיות האמריקאיות העתיקות, יחד באותה ערוגה בכזו טבעיות, בצורה כ"כ אורגני ת ומ"בחירה" שלהם! לרוב השבטים האמריקאיים המקוריים סיפורים המספרים על השלישיה הקדושה הזו ובימינו גם המדע, החקלאות והתזונאים (גם הלא אורגני ם) מבינים את חוכמתו.
אז כך היה סיפור הבריאה (של שבט האירוקוויז Iroquois)
אשת השמיים (SKY WOMAN), שחייה בעולם העליון, הסתכלה מטה מהשמיים דרך חור שהיה בו, ובטעות נפלה אל תוך הים האינסופי שמתחת. החיות שראו אותה נופלת מיהרו ואספו הרבה אדמה מתחתית הים והערימו אותו על גב של צב ענקי בכדי שתוכל לנחות עליו בבטחה. אשת השמיים היתה הרה בזמן נפילתה וכשנחתה על אי הצב הענקי, שהינו אמריקה הצפונית, היא ילדה את ביתה. ביתה גדלה על האי וכשהיתה אישה צעירה הרתה לרוח המערבית. היא מתה בזמן שילדה תאומים. אמה, אשת השמיים, קברה אותה באדמה החדשה ובניה היו לאבות האנושות. מקברה צמחו שלושה צמחים קדושים- השעועית, הדלוע (או הקישוא) והתירס. צמחים אלו סיפקו מזון עבור הבנים שלה, ולאחר מכן, עבור כל האנושות.
האירקוויז Iroquois האמינו שמתנות מיוחדות אלו, כחלק ממעגל החיים, הבטיחו את הישרדות עמם ושהיבולים גדלים בתלות אחת עם השניה ורק כך יכולים לשרוד. שלשית האחיות תפסו מקום חגיגי בגינה, הם השתתפו בטקסים רוחניים וקיבלו שירים של "לך, מי שמקיים אותנו"..,
שלושת האחיות ילידות אמריקה בעלות הסטוריה עתיקה משותפת, הם הולכות יחד במיתולוגיות של רבים מהשבטים האמריקאיים העתיקים, זו למעלה היתה דוגמה של אחד מהם. כיום אנו יודעים שהן שייכות זו לזו גם מבחינה חקלאית ותזונתית.
מבחינה חקלאית: התירס גודל לגובה ויכול לשמש עמוד הדליה לשעועית המטפסת, בעוד שהדלעת תשתרע מתחתם, תשמש כמאין חיפוי ותמנע סחף של אדמה. מכיוון שהתירס הינו דגן ואינו בעל עלים רחבים אלא ארוכים וצרים, עלוותו לא תפריע לגידול הדלעת. כמו כן התירס אוהב ולוקח הרבה חנקן מן האדמה לעומת השעועית שיש לה יכולת מדהימה, עם קצת עזרה מחברים, לקשור חנקן באדמה (על זה אמרנו אולי בשבוע הבא..)
הינה השלישה ביחד:
גם מבחינה תזונתית השלישה משלימה אחת את השניה בדיוק!
תירס הינו דגן מלא בפחמימות וחומצות אמינו וכמו שאר משפחתו הולך מצוין עם קטניות כמו שעועית שעשירה בחלבונים ועוד שני חומצות אמינו שאינם קיימים בתירס. הדלעת, כולל זרעיה, עשירה בויטמין A ושומנים רצויים שאינם נמצאים באחיות האחרות.
שלושתם יחד- ארוחה עשירה ומאוזנת….
שיהיה שבוע מאוזן ושהכל ישלים אחד את השני…
שלכם, מגי
השבוע בארגזנו (רשימת צפי! עונות המעבר הכי לא צפויות)
צנוניות- הוראות אחסון טוב להם ולשורשים מתחת לרשימה
חסה קייצית או אדומה מסולסלת
עגבניות
מלפפונים
בצל יבש
מנגולד
כרוב
קולורבי
קישוא
בצל ירוק או פטרוזיליה
בגדולים גם:
בצל יבש
כרובית או קולרדס (עלים מהמשפחה שמצוינים להקפצה, מילוי, בישול….הכל)
שומר
בארגזי פירות
הדר
אבוקדו
ובננות
הוראות לאיחסון טוב של השורשיים- סלק, גזר, השבוע צנונית
במידה והם התעייפו בדרך, אמבטית מי קרח תעיר אותם!
קודם כל להוריד מהם את העלים מיד. הם מוצצים לעצמם את כל הלחות ויכולים להשאיר את השורש רך ומצומק. לשמור אותם בקופסה אטומה או בשקית בתוך המקרר.
לא לשים ליד פירות שמפיצים גז אתילן כמו עגבניות, תפוחים, בננות, אפרסקים….עוד על איחסון נכון של פירות וירקות יש במייל הקודם הזה.