אמא'לה יש בנו פלסטיק

יולי 15, 2018

אמא, למה יש פלסטיק בעולם?

הפעם החלטתי לכתוב על משהו אחר, לא ממש על פירות וירקות אורגניים, אבל עדיין די קשור. יש נושאים שלוחצים לי על הכפתור האדום. ככה, מיד. איך שהנושא עולה, אני מיד מתעצבנת מאלף כיוונים שונים. יש כאלו שהדיונים בעד ונגד החיסונים עושים להם את זה, יש כאלו שהטריגר שלהם הוא שיחות פוליטיות, או מי יקח את המונדיאל השנה. אני – בענייני פלסטיק ומיחזור, ולא צריך הרבה יותר ממשפט כמו, נניח "מה פתאום אני מזהמת את הסביבה, אני אדם ממש סטרילי" מפי אדם שמשליך אחרי העל-האש שלו הר של כלי פלסטיק לפח (במקרה הטוב) כדי שאתחיל לטפס על התקרה.

אין דרך אחרת לומר את זה – הכדור הוא עגול, רבותיי. פלסטיק שמושלך לפח היום יגיע לאותו ים ולאותה אדמה שבה כולנו עושים שימוש. אם נשאיר בקבוק פלסטיק ליד הנחל, נמצא אותו בחברת בני מינו שטים להנאתם לים המלח; אם נזרוק אותו לים – נקבל אותו בחזרה בדמות חלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים שהים הולך ומתמלא בהם, אנחנו רוחצים בהם ולא שמים לב ולא יודעים שהם שם. אבל זה שאנחנו לא יודעים לא צריך להרגיע, ההיפך – גם אם היו סביבנו חיידקי אבולה לא היינו יודעים שהם שם… אני לא כימאית ולא מומחית בחומרים פלסטיים, אבל זה לא נשמע לי הזוי לגמרי שהחלקיקים המיקרוסקופיים הללו יכולים למצוא את דרכם אל תוך הגוף שלנו (דרך המים שמותפלים, או בכל דרך אחרת…). אתם יודעים מה, נניח שלא, רק הולכים לים. שמש, חול שנכנס לכל מקום, מדוזות, ועוד חלקיקי הפלסטיק האלו, מי צריך את זה? (אני אישית אוהבת ים, אבל זה לא העניין). מה עם כל המערכת האקולוגית שחשופה לפלסטיק הזה? עד כמה באמת אפשר להאמין שלא תהיה לו שום השפעה על הדגים, האלמוגים, וכל שאר שרשרת המזון המורכבת שמתקיימת בו, ועד כמה תמים יהיה להתכחש להשפעה שתהיה לכך על שאר המערכת האקולוגית?

העניין עם כדור הארץ העגול, שכל דבר בו משפיע על כלל שאר האזרחים, ואי אפשר פשוט לטאטא מה שלא מתאים לנו מתחת לאיזה שטיח או תל אדמה ולדמיין שזה לא נוגע אלינו ולא קיים. זה נכון להמון נושאים ועניינים – אדמה שנזהם במקום אחד תחזור אלינו בצורת פירות, ירקות ובעלי חיים מורעלים וחולים. אנשים שתנאי החיים שלהם אינם מאפשרים להם להמשיך ולהתקיים כפי שהם – יחפשו פתרון במקום אחר וישפיעו על אורח החיים בו. אין מקום מבודד, אין תהליך שהוא סטרילי. פלסטיק זה נוח, זמין וזול – אי אפשר להתכחש לכך, אבל לפלסטיק יש מחיר. יש אי של פלסטיק באמצע האוקיינוס, ממש מדינה קטנה. לא עושה רושם שהוא הולך לאנשהו, וגם לא סביר שמישהו ירצה לקבל מקלט פוליטי עליו. ככל שאנחנו צורכים יותר, כך מגיע עוד פלסטיק לעולם, וייקח לו הרבה-הרבה זמן לעזוב.

אני נשמעת פסימית? אני באמת כזו, בנוגע לפלסטיק. מי שמתרגל לנוחות של להשתמש פעם אחת ולזרוק, קשה לו לשמור במודעות את ההשלכות של הבחירה הזו. יש אמנם פתרון שמאפשר קצת אור בקצה מנהרת הפלסטיק הזו – גם שמועות על פיתוחים מדעיים כאלו ואחרים שאולי יוכלו לפרק פלסטיק, וגם העובדה שיש יותר ויותר פתרונות לתחליפים חד פעמיים מתכלים, אם ממש לא יכולים להשתמש בכילים רב פעמיים. מה שנחשב בימינו – גם ליהנות, גם לא צריך לשטוף כלים, וגם הסביבה לא תסבול כל כך (זו אמנם לא ממש פסולת אורגנית, אבל יותר טוב מפלסטיק) .