בין ראש השנה לסוכות

ספטמבר 16, 2018

בין ראש השנה לסוכות

התשובה המתבקשת היא כמובן, שבאמצע יש את יום כיפור – אבל זה לא כתב חידה, אלא שפשוט יצא לי לחשוב על שלושתם בימים האחרונים. חגי תשרי כבר כאן במלוא הכוח, והם מורגשים גם בגינה וגם בחנות. תזזית והתרוצצות בימים המעטים שבין חג לחג, כדי להספיק הכול – אתם רוצים להספיק לעשות את הקניות לחג, ואנחנו רוצים להספיק לארוז לכם את הירקות והפירות האורגניים היפים, כדי שיגיעו אליכם בזמן לשמח את המטבח וגם את שולחן החג. לפעמים אנחנו צריכים להספיק לדחוס חמישה ימי עבודה בארבעה, או בשלושה, או בשניים!!! אבל אנחנו נכונים לאתגר. אנחנו גם ממש מודים לכם על שיתוף הפעולה בעניין – שאתם עוקבים אחרי העדכונים והשינויים בנושא המשלוחים ושעות הפעילות של החנות, אחרת היה לנו הרבה יותר קשה להסתדר. זה עסק לא פשוט בכלל – ימי עבודה ש"נופלים" על תאריך שהוא אחרי חג או ערב חג מחייבים אותנו לעבוד במרץ כפול כדי לאפשר את הלוגיסטיקה של קטיף הירקות בזמן, ושינוע אלינו בזמן, ושינוע אליכם… ההבנה שלכם לגבי החוסרים במלאי מאוד חשובה לנו. עידוד ותודות חמות מגיעות גם לנהגי החלוקה שלנו – בגלל שהשנה החגים כולם יוצאים באמצע שבוע, אנחנו עובדים עם תגבור של נהגים, שמביאים לכם את הירקות, כי נהג אחד פשוט לא יעמוד בעומס…לכן, אם יש שינוי ביום המשלוח אליכם או שהנהג איחר – אנא קבלו ממנו את הארגז עם קמצוץ הבנה, יום קשה עובר עליו בדרכים…

בעניין ראש השנה חשבתי על התשליך – אותה תפילה שנושאים בחג, רצוי ליד מקור מים. כמה עוצמה יש ברעיון הזה, שבפרוס עלינו השנה החדשה נוכל להשליך מעלינו את המעשים שהכבידו עלינו בשנה הקודמת, ולתת לים, או לנהר, או לנחל היפה והחזק לשאת אותם הלאה-הלאה מאיתנו. כמה קלות נוצרת בכיסים אחרי שמשליכים את המיותר. אני הייתי מוסיפה, יחד עם השלכת העוונות למצולות, את השלכת הכעסים, והפחדים והתסכול, את כל מה שמרעיל אותנו – כדי שבשנה החדשה נוכל להיות קצת יותר אורגניים בנפשנו…

יום כיפור, עבור אלו שצמים, הוא כמובן יום ללא מזון – הרי זוהי מהותו של הצום. אמנם צום נחשב לעינוי, לקושי. רובנו לא רגילים לעבור יום ללא אוכל ומים. אבל לדעתי גם בצום יש שחרור מסויים, של הגוף והנפש. לא צריך לתכנן את הארוחות, להכין, לאכול (כן, גם זו עבודה לפעמים), לעכל, לשים לב מתי אנחנו רעבים ומתי לא, האם אכלנו יותר מדי, האם אכלנו את מה שרצינו או ששוב נרגיש רע שאכלנו "ג'אנק"… גם לגוף זו עבודה קשה – ללעוס, לפרק, לעכל, לאכל, להפריד את הנחוץ מהמיותר, לפזר בין כל התאים בגוף, לתכנן מה לאחסן ומה לפנות החוצה. עבודה של מערכת שלמה ומורכבת (ובאותה נימה, יותר ממקור אחד מדבר בשבחה של תזונה מעטה, כזו שלא מאביסה את הגוף אלא משאירה מקום וטעם לעוד…)

סוכות הוא חג שמזכיר לנו על החקלאים והפלחים ביננו. על אלו שטבעי להם להקים סוכה בעונה הזו של השנה, כי למי יש זמן להגיע מהשדה הביתה כשהימים עמוסים בעבודה מזריחה ועד שקיעה, וצריך לאסוף את היבולים מהר-מהר לפני שיגיעו הגשמים, או העכברים, או שאר צרות. החקלאים, שבאופן טבעי מרימים פנים אל עבר משבי הרוח הקרירים הראשונים ונאנחים בהקלה – הנה נגמרה לה השנה, ואחרת מתחילה. הם אמנם לא יוצרים קישוטי נייר לסוכה שלהם, ולא שוקדים על ציורים יפים בשבילה, אבל שמחים על סוכתם לא פחות.