מנגו טומי ומנגו שלי – בשלים עכשו וכל כך מתווווקים!!!
השבוע יצא לי לראות פרוייקט צילומי חמוד מאוד: צלמת שמטיילת בכל רחבי העולם ומצלמת ילדים, על רקע האוכל שאותו הם אוכלים – התמונה מכילה ילד, ששוכב על רקע בד, רצפה, או קרקע כלשהי, וסביבו מסודרים כל המאכלים שהוא אוכל בשבוע סטנדרטי אחד בחייו (לצערי אני לא מוצאת את הלינק כדי לחלוק איתכם, אז תצטרכו להאמין לתיאור הויזואלי).
וזה נראה מעניין כל כך – הילד מברזיל, הילדה מהודו (מסביב לשניהם יש גם סנדוויצ'ים וחטיפים, אגב), והתמונה שהכי שבתה את ליבי – ילדה בעלת חזות פרואנית, שגרה עם השבט שלה בג'ונגל. היא צולמה מוקפת בכל מיני שורשים ומאכלים שלא הצלחתי לזהות בקעריות קטנות, וגם דגים, בננות ומנגו. הרבה מנגו. וחשבתי – איזה כיף זה בטח לקטוף את המנגו ישר מהעץ, להתענג על הריח, לבחור איזה עץ מנגואים מניב את הפירות הכי טובים, כאלו שהם ממש לטעמך ולנגוס בפרי טרי-טרי. ואורגני, כמובן.
אני מאוד אוהבת מנגו. בחורף אני חושבת על המנגואים שאוכל לאכול בקיץ, ומתגעגעת אליהם, במיוחד כשאין לי אף מנגו להוסיף לשייק ירוק. גם שייק אשכולית-קייל נהדר, כמובן, אבל לא מספיק כדי לשכך את הגעגועים למנגו. לפעמים אני כל כך שמחה שהוא הגיע, שאני לא מצליחה להתאפק כמה ימים עד שהפרי הראשון שעליו הנחתי את הידיים (קורה שהוא קצת בוסר) יבשיל לחלוטין, ומכרסמת אותו כשהוא עדיין קצת ירקרק וחמצמץ, ונהנית מאוד.
לשמחתי, האהבה הזו עברה גם לילדים – הבן שלי מבקש שאחתוך לו מנגו, "בקוביות", שזה אומר לפרוס את המנגו הלא קלוף, ולחתוך בתוך הפרוסה שתי-וערב, ואז ללחוץ על האמצע כדי שהיא תתקער וכל הקוביות יבלטו החוצה. או בקיצור, כמו שהגישו לכם אותו בתאילנד. לא מזמן גם שמעתי חברים שלו מתווכחים – מי יקבל את הפרוסות ומי יקבל את הגלעין (העדיפות היתה לגלעין). אני מעדיפה דווקא לאכול את המנגו עם הקליפה, כמו תפוח (אפשר גם לקלף עם קולפן, ואז לפרוס או לכרסם). אבל כשהוא כאן, והוא בעונה, והוא טעים ועסיסי וריחני, השאלה איך לאכול אותו כבר משנית בעיניי.
המנגו הוא עץ טרופי, שהגיע לשאר העולם מהודו וסין. כחובב אקלים טרופי, הוא גדל היטב כאשר מזג האוויר חם ולח, ועץ בריא ושמח יגיע לגובה של 35-40 מטר, ולקוטר מרשים של 10 מטרים – שזה נהדר, עקב העובדה שהגזע גם עמיד למי ים, ולכן אפשר להכין ממנו סירות, בסיס לגגות ואפילו נעליים. בקליפת העץ יש טאנין, שמשמש להפקת צבע צהוב וגם בתעשיית עיבוד העורות. מהפרי אפשר גם להכין עמבה – אם משתמשים במנגו לא בשל, אותו מייבשים וטוחנים לאבקה. בהודו, בה יש אוכלוסיה גדולה של עניים, יודעים גם לייבש את הרגעין ולטחון אותו לאבקה שמשמשת מעין תחליף לקמח. אפשר גם להכין ממנו מזון לבקר, עופות ודשן. מהשרף, מסתבר, אפשר להכין חומר שאיתו מתקנים כלי חרס.
עץ שמח מאוד מניב יותר פירות – ישנם סיפורים על עצים בהודו שיודעים להניב גם 1500 פירות לעץ יחיד בעונה (ולכן אפשר להבין למה ההודים מכינים כל דבר אפשרי ממנגו – הכל מצ'אטני ועד ללאסי. עם כמויות כאלו אפשר גם להתרחץ במיץ מנגו…).
למרות שהאקלים בארץ לא כולל מונסונים ואחוזי לחות מרשימים ברוב ימות השנה, גם כאן מגדלים מנגו לתפארת – בעיקר בצפון, והוא מוצלח במידה שמאפשרת ייצוא של שליש מהיבול לאירופה. המנגו הוא כמובן עץ טרופי ירוק עד, והוא פורח באביב. עוד חודשיים עוברים עד שהחרקים הפעלתניים מעבירים את האבקנים שלו לייעודם, הפרי נוצר ומבשיל, ועוד חודשיים עד שמסיים להבשיל – ומגיע אלינו לקראת יולי. בארץ פותחו חמישה זנים של מנגו – זן "מאיה", הראשון שפותח, הקלאסי והאהוב, בעל פירות קטנים ומתוקים; מנגו צריפין, מנגו טנגו (אני תוהה אם הם בחרו את השם בגלל החרוז), מנגו נמרוד ומנגו שלי.
אפשר אמנם לגדל מנגו מגרעין פרי שכירסמתם, אבל סביר להניח שהוא יניב מעט מאוד פרי, אם בכלל. אם בכל זאת נקשרת לגרעין מנגו מסויים, טפחו וגדלו אותו באהבה, כדי להרכיב עליו לאחר מכן זן אחר.
לבריאות!
שלכם,
צוות הגינה של מגי
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
טימין
תפוחי אדמה
בצל
דלורית
כרוב
תרד ניו זילנדי
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
פטרוזיליה
גזרים
בטטות
בסלי הפירות האורגניים:
אבטיח
בננות
ענבים
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:
מלון
פפאיה
חדש!! סל הירוקים האורגניים:
קייל
מנגולד
סוג של נבטים
עוד סוג של חסה
רוקט
כוסברה
סלרי
נענע
