בהתחלה היה אתרוג

יש פירות שמזכירים לי את עבודת ה"שורשים" מבית הספר – שרטוט מסועף של כל בני המשפחה, מצד מי, מי הביאם לעולם ואת מי הם הביאו בתורם, ועם מי התחברו. 

ככה זה עם משפחת ההדרים – למרות שסמל ה "ג'אפה" הוא אחד המוכרים והמזוהים ביותר עם פירות ישראל, לצד תמונות של חלוצים שזופים בכובעי טמבל אוחזים ארגזים עמוסים לעייפה של תפוזים כתמתמים, התפוזים לא תמיד היו כאן. בהתחלה היו 4 אבות מייסדים של בני משפחת ההדרים: אתרוג, מנדרינה, פומלו ופאפאדה. הפומלו והמנדרינה הביאו את החושחש (תפוז מר), והכלאה שלו עם אתרוג- יצרה את הלימון.

האתרוג נושא איתו מחלוקת לגבי השושלת והמקור שלו – האם מדובר בפרי עץ הדעת? האם זהו הפרי שמצויין במקרא בתור "פרי עץ הדר", או שסביר שמדובר בפרי אחר ואילו האתרוג הגיע בתקופה מאוחרת יותר? כמו בכל עניין חשוב, גם כאן ל-2 יהודים יש 3 דעות. חלק מהחוקרים סוברים שזהו המין היחיד של פרי ההדר שהיה באיזור בתקופת המקרא (בקפריסין נמצאו זרעים שמתוארכים לשנת 1200 לפני הספירה), ולכן אין ספק שהמקרא התכוון לאתרוג.

התלמוד תומך בדעה זו, ועדות נוספת לכך שהאתרוג היה מוכר בארץ מימם קדומים אפשר למצוא גם בפסיפסים ודברי אמנות מהתקופות הללו. אחרים טוענים לעומתם שהאתרוג הוא לא חלק מהעצים שגדלו בארץ בתקופות קדומות, היות וגם כיום הוא מצריך השקיה וטיפוח על מנת לגדול כאן (ולכן הוא לא עץ "מקומי" שיכול לשרוד לבד בתנאי האקלים המקומיים).

כמו הרבה פירות אחרים שאנחנו רגילים לראות בשווקים, גם בני משפחת ההדרים היו פעם גרים כאן, והארץ היתה בשבילם נכריה. הם הגיעו אלינו מהמזרח, דרך פרס, עם הגולים שחזרו מתקופת גלות בבל כדי להקים את בית המקדש השני וכנראה שהמילה "אתרוג" הגיעה מהמילה הפרסית לשמו "תורונג'". האזכור הראשון שלו בכתבים מערביים הוא מהמאה ה-3 לפני הספירה, על ידי פילוסוף בשם תיאופרסוס שייסד חלק ניכר מתורת הבוטניקה המוכרת לנו היום. הוא קרא לאתרוג "תפוח פרסי". האתרוג שאנחנו רגילים לראות בארץ הוא דמוי לימון, חלק או עם גבשושיות, צהבהב או עם גוונים ירוקים – אבל במזרח, ארץ מולדתו הוא קיים גם בגרסה הרבה יותר ציורית, שנקראת "היד של בודהה" ונראית כמו תמנון קטן וצהוב. 

לעומת אחיו האחרים בני משפחת ההדרים, האתרוג לא מצטיין במיץ, אבל זה כנראה לא מעציב אותו, נוכח התפקידים החשובים האחרים שהוא ממלא. ראשית, כפי שקל לראות מהליכה אקראית בשווקים בימים האחרונים ובדוכנים במרכזי הקניות שמוכרים את רכיבי מצוות נטילת לולב, האתרוג הוא אחד מהם: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.  האתרוג משתתף בחגיגת הסוכות כשהוא מלוהק לתפקיד ה"גם וגם" – יש לו גם ריח וגם טעם, ולכן הוא משול לאלו בעם שיש בהם גם לימוד תורה וגם מעשים טובים. אחרי סיום החג, יש מי שמכין מהאתרוג ריבה – סגולה להריון קל ולידה קלה, יש מי שמשתמש בקליפה שלו להכנת קליפות הדרים מסוכרות ומתוקות.

עוד מספר שימושים, פחות נפוצים ומוכרים של האתרוג מקובלים בקרב הקהילות שמכירים את סודותיו: יהודי אתיופיה נהגו להשתמש בענפי העץ – חושפים את חלקו  הפנימי הסיבי של הענף ומשפשפים בו את השיניים וחלל הפה, כדי לחטא, לרענן את הנשימה ולחזק את השיניים. הרמב"ם המלחיץ להרתיח עלים של עץ אתרוג ולהשתמש בנוזל כדי להקל על חולשה, ואילו באתרוג עצמו – לטיפול בנשיכות ועקיצות של בעלי חיים. ולנו יש את "איש האתרוגים" ממחנה יהודה, שמפיץ שמחה ומיץ אתרוגים שיפה לבריאות הירושלמים…

 

שלכם,

צוות הגינה של מגי

 

צפי לסלים השבוע:

צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):

מלפפונים

עגבניות

חסה

תפוחי אדמה

חציל

בצל

פטרוזיליה

דלעת

מנגולד

 

בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:

בטטה

כוסברה

דלורית

 

בסלי הפירות האורגניים:

אשכולית אדומה

בננה

תפוז

 

בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:

תמר ברהי

פומלה אדומה

 

חדש! חדש! ארגז ירוקים אורגניים:

מנגולד

 סלרי

תרד

בזיליקום

כוסברה

סוג של חסה

נענע

נבטים