אני יכולה לדבר על ט"ו בשבט המון (ולכתוב עליו לא פחות). הוא חג כל כך אהוב בעיניי. ראשית, בגלל שאת קדמת הבמה תופסים הפעם העצים והפירות.
אם בחגים אחרים בני האדם הם המוטיב המרכזי, גם אם מדובר בחג האסיף, הקציר או הקטיף – החג הוא חג חקלאי, וחקלאים הם בני אדם. בט"ו בשבט חתני השמחה הם העצים, ובני האדם שמחים בהם, ומקבילים את עצמם אליהם – "כי האדם הוא עץ השדה". לרגע, לחג אחד, אנחנו יכולים להפוך להיות מחבקי עצים ברשות מלאה ולהזדהות עם כל מי שיש לו שורשים שמקשים עליו לנדוד, וכל מי שכמה לאור השמש וזקוק לה כדי לשמוח. ט"ו בשבט הוא חג שרומז, באמצע פברואר הקר והקודר, שהאביב בוא יבוא, והוא ממש מעבר לפינה – והשקדיה, נושאת הלפיד של הפריחה האביבית המובטחת, חביבה עלי ביותר גם היא.
מקורן של השקדיות הוא באיזור אסיה, בסביבות הודו ופקיסטן. מהם הפיצו אותן סוחרים ומדלי ארצות לעולם כולו כבר בעת העתיקה – שרידי שקדים נמצאו ליד מקום קבורתו של הפרעה תות-אנח-אמון, ושקדיות, אחד מסמליו המובהקים של חג הט"ו בשבט, פרחו בארץ כבר בימי התנ"ך.שקדיות פורחות נושאות בקרבן הבטחה ל… שקדים טעימים. אני אוהבת את העובדה שהשקדים הירוקים והצעירים גדלים על הענפים לצד השקדים שנשארו שם מהעונה הקודמת, חומים- שחורים על הענפים, מחכים בסבלנות למי שיבוא ויקטוף אותם, הרבה אחרי שהעונה שלהם נגמרה. ולצידם מתחילים לבצבץ פקעיות קטנות, ירוקות ורעננות, שהופכות לשקדים קטנים שנראים כמו גוזלים מכוסי פלומה.
לאוהבי הגיוון הקולנרי השקדים הירוקים האלו הם מעדן בפני עצמו, ולא רק שלב בהבשלת השקד.פורסים אותם דק, מוסיפים לסלט, מחמיצים, או מנשנשים ככה, מהעץ. אם יצא לכם לנשנש שקדים הישר מהעץ, מחיק הטבע, ואת תהליך הלעיסה ליווה ריח של שקדים מרים (שהוא גם ריח של ציאניד. אני מקווה שלא ידעתם את זה) ותחושה קלה של עקצוץ או נימול בלשון – הסיבה היא חומר בשם גליקוזיד אמיגדלין, שלפי הספרות מתפרק לציאניד בזמן ריסוק. היות ולעיסה היא סוג של ריסוק, והיות ולפי הספרות מספיקים 20 שקדים מרים כדי לגרום להרעלה, לא כדאי לקטוף יותר מדי מעצי בר… האמור לא תקף כמובן לשקדים שקונים בחנות, לא מכילים את הרעלן ואפשר לצרוך מהם הרבה יותר מ-20 בלי שום חשש מהרעלת ציאניד, היות והעץ שממנו הם נקטפו שייך לזן שעבר מיון, השבחה וברירה כך שלא יכיל את החומר האמור.
יצרני ממתקים באיזור המזרח התיכון ניסו שילוב קצת שונה של ריסוק השקדים – וערבבו את התוצרת המרוסקת עם סוכר, וקצת תבלינים, ולפעמים גם מי וורדים. התוצאה המקורית היתה טעימה ומהנה כל כך, שאת המרציפן שמכינים היום בספרד (אליה הוא הגיע כמובן עם הכיבוש הספרדי) זוכה להגנת האיחוד האירופאי בדומה למוצרי מזון אחרים שמכינים בתהליך מסורתי מוגן, כמו הרוקפור. מה עוד מכינים משקדים? המון דברים טעימים: מקרונים, קרם מילוי לקרואסונים, ביסקוטי איטלקיים, המנדלברויט הגרמניים… ולא נשכח – כתוספת קראנצ'ית לסלט ולגרנולה. אבל הכי כיף – פשוט לנשנש אותם מלא החופן…
שלכם,
צוות הגינה של מגי
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
כרובית
חציל
פטרוזיליה
כרישה
סלרי עלים
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
בצל
כוסברה
כרוב
בסלי הפירות האורגניים:
פומלית
בננה
תפוז
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:
פומלה
קלמנטינה
חדש! חדש! ארגז ירוקים אורגניים:
קייל
שורש סלרי
מגולד
רוקט
סוג של חסה
נענע
נבטים
שמיר