אז מה עוד תשתו?

יולי 18, 2020

יש לי חוב של כבוד מהפעם האחרונה שכתבתי לכם.

כל כך מתחשק לי לספר לכם על כל הדברים החדשים שהגיעו לגינה – על הענבים הקטנטנים המתפצחים בפה בתזמורת ששרה "טעם של פעם! טעם של פעם!"… אבל זכור לי שהבטחתי לכתוב על עוד כמה דברים טעימים שאפשר לשתות בחום המאתגר שבא עלינו (ועל צמחינו, פירותינו וירקותינו שיזכו לחיים ארוכים וטעימים ויביאו לגופינו ברכה והרבה ויטמינים טובים, אמן) כבכל יולי-אוגוסט.

כשישבתי וחשבתי על ההמלצות שהכי כדאי לספר לכם, עלה בדעתי שדיגלתי על כמה מהאפשרויות הכי ברורות מאליהן, טעימות, בריאות ונגישות. הראשונה שבהן היא הכנת מיצי פירות בבית (ואפשר גם לבקש כשאתם בחנות ונכין לכן בשמחה!).

למי שיש מסחטה לפירות קשים – השמיים הם הגבול, וזה גבול טעים ביותר. המתחילים יכולים ללכת על השילוב הקלאסי בין תפוח לכל דבר כמעט (גזר הולך, סלרי הולך, סלק הולך בכמויות קטנות ואל תיבהלו מצבע הפיפי, אתם לא הולכים למות כל רגע). המתקדמים והנועזים קצת יותר יכולים לשלב לימון שלם, תפוח, מעט ג'ינג'ר (ממש מעט) ומעט ירוקים. ממש טעים.

מי שרוצה לחלוק את כל הטוב הזה עם ילדים שנוטים לעקם את האף אל מול שילובים נועזים – שתי אפשרויות בפניכם: האחת, תנו להם לסחוט. לפעמים הם כל כך מרותקים מהתהליך שלא אכפת להם מה נכנס פנימה. השניה– הקפידו על 90% מיץ תפוח ובלי צובענים מחשידים (כמו סלק או סלרי), אלא אם כן הצלחתם להסוות אותם בתחתית הכוס, בלי להשאיר עקבות בקצף מלמעלה.

הוסיפו כמה קוביות קרח – ותראו כי טוב. לפעמים זה כל כך טוב שתשקלו לקחת אתכם קצת למשרד כדי להראות לקולגות מה הם מפסידים (אני בעד מיסיונריות כזו!). אם נשאר לכם קצת, אפשר גם להכין ארטיקים – במיוחד אם הילדים שידלו אתכם להכין מיץ אבטיח-ענבים.

אפשרות שניה ודומה למדי היא אפשרות השייק, שגם הוא עשוי להכין לא מעט נוזלים. העיקרון הוא אותו עיקרון – אתם בוחרים שילובים שטעימים לכם, מערבבים הכל ביחד ושותים. היתרון בשייק, על פני המיץ, הוא בכך ששום דבר לא נשאר מחוץ לכוס, שותים את הערך התזונתי והבריאותי בשלמותו. יתרון נוסף הוא היכולת להחליט על מידת הנוזליות שממתחשק לכם לקבל (אם אתם אוהבים לאכול את השייק בכפית – אל תוסיפו כלום מעבר לרכיבים הבסיסיים; אם אתם אוהבים שהוא נוזל לאיטו מהכוס אל הפה, אפשר להוסיף קצת נוזלים כמו חלב, חלב שיבולת שועל, חלב סויה, שקדים, או מיץ – תלוי מה משתלב הכי טוב עם שאר הטעמים).

אם אתם אוהבים לשתות את התוצרת דרך קשית (מתכלה או רב פעמית כמובן) – הוסיפו המון נוזל. גם כאן אפשר להתפרע עם השילובים – אני מאוד אוהבת תמר-בננה-שיבולת שועל- פולי קקאו גרוסים, עם או בלי טיפונת טחינה. בימים שבהם האבוקדו קורצים אלי, אני משלבת חצי אבוקדו עם חצי בננה, שיבולת שועל, קינמון וקצת תמצית וניל (אמיתית ואורגנית כמובן) -וזה מדהים עד כמה שזה טעים. החיסרון הוא –לפעמים קשה להרגיש שזו "שתייה", זה מרגיש יותר כמו "אוכל".

לקינוח – הסוד הגדול שאפשר להכין בבית עם מיצי פירות הוא משקה תוסס וטעים בשם "קמבוצ'ה" או "פטריית התה". אם יש מי שימסור לכם חתיכה מהפטריה המופלאה הזו (שהיא בכלל לא פטריה אבל נראית כמו חייזר בצנצנת), כל מה שצריך הוא להאכיל אותה בתה שחור ומתוק, לחכות שבוע ולהעביר את הנוזל לבקבוק חדש – בתוספת מיץ פירות לבחירתכם.

אחרי עוד שבוע בערך מתקבל מיץ תוסס ומעקצץ, טעים טעים, ופרוביוטי ברמה מטורפת (אם זה מעניין אתכם, ספרו לי ואכתוב עוד על הדבר הכיפי הזה). יודעים כמה טעים? חברה סיפרה לי שהבן שלה חשב שזה קולה – וזה בערך הניצחון האולטימטיבי מבחינתה במלחמה בג'אנק.