הקקטוס של הסבלנות

הסברס מטפח אמונות שווא. ראשית, זה נראה כאילו אפשר פשוט לגשת ולקטוף את הפרי – מלכודת שעולים חדשים ותיירים רבים נופלים בה עד היום. 

הקוצים שעל העלים של הקקטוס נראים לעין, אבל אלו שעל הפרי הרבה פחות, וכך קורה שאנשים רבים מסתובבים להם בעונת הקיץ בארץ ושולפים עוד קוץ ועוד קוץ מכפות הידיים. הסברס גם עושה רושם כאילו הוא מגיע בעסקת חבילה עם נופיה של המדינה, ואכן היום אפשר לראות אותו בכל פינה (במיוחד עכשיו, שהפרי שלו בשיא העונה ולפעמים קבוצות-קבוצות של מכוניות מתקבצות למרגלות הגבעות עליהן הוא גדל בהמוניו כדי לקטוף את הפרי) – אבל הוא ממשל לא אחד משבעת המינים.

הוא לא היה כאן בתקופת התנ"ך, אין פסיפסים שמפארים סברסים רחבי עלים על רצפות של בתי כנסת עתיקים, וגם לא תמצאו תכשיטים מימי ישו בצורת סברס. וזה הגיוני בעצם, כי הוא קקטוס, ולכן כמו שאר חבריו הקקטוסים מקורו באמריקה (ועל כך גאוותה של מקסיקו, שחרתה את הקקטוס על הדגל שלה). משם הוא נדד לספרד, ובאדיבות הכובשים – גם לאגן הים התיכון.

הקקטוס נהנה כאן מהאקלים, יחסית – הוא אמנם מסתדר עם כמות ההשקיה שהוא מקבל (מקור השם "סברס" הוא במילה הערבית "צבר" – כלומר "סבלנות". הישראלים אימצו את ה"צבר" כדימוי לישראלי המצוי, שהוא סוג של קוצני ומחוספס מבחוץ וסוג של מתוק ורך מבפנים.

אני לאו דווקא הייתי חושבת על הרבה חבר'ה צברים שאני מכירה במונחים של סבלנות, אבל אולי הם מזן שונה מזה שאליו המשילו את הסברס). עם זאת, האקלים פה לא מאפשר לזרעים של הקקטוס, אותם גרעינים שחורקים בין השיניים כשאוכלים את הפרי, לנבוט בכוחות עצמם כשהם פוגשים את הקרקע. אלו גם חדשות רעות (לקקטוס – כי הוא זקוק ליד אדם שותלת, הרבה פעמים על מנת ליצור גדר-משוכה קוצנית טבעית שתהיה בלתי עבירה לבעלי חיים וגם לבני אדם – או לכל הפחות לכמה עלי קקטוס שמתרבים בצורה וגטטיבית.

אלו בעצם לא עלים אלא ענפים, אבל ברור למה קל להתבלבל) כדי להמשיך את השושלת; וגם חדשות טובות – לשאר מיני ארצינו, שלא צריכים להיות מאויימים מהמין הפולש הזה, היות והריבוי הטבעי שלו מוגבל.

הראשונים שגידלו את הסברסים בצורה "מסחרית" כאן בארץ, היו העותומאנים, שהשתמשו בפירות כדי להפיק מהם צובען בגוון השני.

כיום מגדלים את הסברס בארץ בחוות חקלאיות, לצריכה ולייצוא – של מספר עשרות טונות בשנה. בטבע זהו פרי של כמעט-סוף-הקיץ, אבל בחוות הגידול הוא מבשיל מספר חודשים נוספים בשנה. הפרי עצמו עשיר בויטמין סי, מגנזיום ונוגדי חימצון. הוא נחשב למועיל לעיכול, נוגד התפתחות תאים סרטניים בקיבה ובמערכת העיכול ומשפר את יכולת הגוף בהפחתת רמת הכולסטרול ואיזון רמת הסוכר.

איך מתמודדים עם הקוצים? באש ובמים ובסכין: אפשר להחזיק במלקחיים ולהעביר דרך להבת הכיריים לכמה שניות, להשרות בכלי עם מים ולערבב עם כף (כדי שהפירות יתנגשו בקירות הכלי ואחד בשני וישילו קוצים), או פשוט להניח על קרש חיתוך, לאחוז בפרי בעזרת מזלג, ולחתוך את שני הקצוות עם סכין.

לאחר מכן אפשר לחרוץ חריץ בקליפה, ולהוציא את הליבה החוצה מהקליפה שנפתחה לצדדים. אגב, גם בכפות הצבר אפשר לעשות שימוש, למרות שהם פחות פופולריים מהפרי: כפות צעירות אפשר לקלף, לחתוך לקוביות ולהשרות יום- יומיים במים כדי להפטר מהריריות. אח"כ אפשר להוסיף טרי לסלט, להחמיץ או לכבוש ואפילו לבשל.

שלכם,

צוות הגינה

 

צפי לסלים השבוע:

צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):

מלפפונים

עגבניות

חסה

תפוחי אדמה

בצל

חציל

דלעת 

טימין

פטרוזיליה

 

בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:

צנונית

כוסברה

בטטה

 

בסלי הפירות האורגניים המוגדלים (חדש – 70 שח):

אגסים

ענבים

תמרים

מלון

 

בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם (חדש – 100 שח):

חצי אבטיח

נקטרינה

 

ארגז ירקות אורגנים:

סלרי

כרישה

שמיר

סוג של חסה

נבטים

בצל ירוק

שעועית ירוקה או צהובה