מקור השם "פטרוזיליה" הוא חיבור של שתי מלים ביוונית: "פטרה" ו"סלינון" – כלומר "סלרי האבנים".
משם התגלגלה המילה ל"פטרוסליום" בלטינית עתיקה, ו"פטרוזיליום" בלטינית היותר מודרנית, וממנה קל לראות את הדמיון למילה "פטרסיליה" באנגלית עתיקה, "פרזיל" בצרפתית עתיקה, או "פטרזיליה" בגרמנית, כבר לא ממש עתיקה.
אף אחד מהשמות הללו, שמצביעים בסך הכל על הניסיון של היוונים להבדיל בין "סלרי האבנים" הזה לבין קרוב המשפחה שלו "סלרי המים" (אותו אנחנו מכירים בתור, ובכן, "סלרי") מרמז על השימושים הקולינריים הנרחבים שלו, או על כל עושר המשמעויות שנתנו לו עמים שונים ברחבי העולם.
הפטרוזיליה לא נראית לנו כצמח אקזוטי, ובצדק – היות והיא גדלה לתפארת באקלים הישראלי ומשתלבת נהדר בדיאטה הים תיכונית, היא כן בת בית כאן.
קל מאוד (ומומלץ!) לקנות שתיל כוסברה בביקור התקופתי במשתלה בתקופת הסתיו ולשתול אותה באדמה או בעציץ – העיקר שיהיה עמוק מספיק כדי להכיל את השורש הגדל ושיימצא במקום שבו יש לפטרוזיליה לפחות 5 שעות אור ביום והשקיה מתונה.
אפשר כמובן גם להנביט זרעים של פטרוזיליה, וזה יכול להיות מרתק במיוחד אם הם מגיעים משתיל שגדל אצלכם בגינה, אבל לרוב מלאכת הנבטת הזרעים דורשת יותר סבלנות ומיומנות מאשר עבודה עם שתילים מוכנים.
לזרעים של הפטרוזיליה יצא שם רע במיוחד בהקשר הזה – באנגליה נהוג להגיד שהזמן שלוקח לזרעי פטרוזיליה לנבוט הוא כמשך הזמן הוא כמספר הגיחות אל השטן ובחזרה.
אישית מעולם לא חשבתי למדוד עד כמה מצב התנועה אל אדון השאול פקוק וכמה זמן אורכת הדרך, אבל אני בהחלט יכולה להעיד שהנבטת זרעי פטרוזיליה היא אחת המלאכות שדורשות יותר אורך רוח (ומבלי לגלוש לאמונות תפלות, לפעמים נדמה לי שהם "עושים דווקא" ונובטים רגע אחרי שהתייאשתי מהם, או אחרי שזרעים של צמח אחר שנמצאים לידם נבטו ושימשו להם דוגמא).
לפטרוזיליה שימושים קולינריים מגוונים ביותר ומשמעויות שונות ביותר בפולקלור. היוונים למשל ראו בצמח לא רק תבלין עם ארומה נפלאה אלא נתנו בו משמעויות וסמל למוות (ולכן פיזרו אותו על קברים, ונמנעו מלהגיש אותו לשולחן): הפטרוזיליה הוקדשה למלכת השאול, פרספונה, ולשייט המעבורת המעבירה את נשמות המתים אל עולם המוות, כארון, (שקיבל מנחות בצורת צרורות פטרוזיליה ולכן נהוג היה להשאיר אותה על הקברים או לשתול לידם).
גיבור טראגי נוסף שהיוונים הקדישו את הפטרוזיליה למותו היה הנסיך ארכמורוס שמת בגיל הילדות המוקדמת, ולזכרו ייסדו משחקים תחרותיים, אשר את ראשי הזוכים בהם עיטרו בזרי פטרוזיליה.
סיפור היסטורי יווני אחר מספר על חבורת לוחמים שיצאה להגן על עירם מפני פלישת הקרתגים, וחששו ממזל רע כשנתקלו בעגלה שהובילה מלאי פטרוזיליה – אך מנהיגם הפיח בהם אומץ ותקווה על ידי כך שאמר שזהו סימן לניצחון המתקרב, שבו יעטרו את ראשם זרי הפטרוזיליה.
הם הכינו לעצמם זרים, ואכן ניצחו בקרב למרות שהיו בעמדת מיעוט (ולי יש תמונה בראש של חבורת לוחמים שיושבת לה ליד עגלה ושוזרת זרים לראש מפטרוזיליה…)
היוונים הסתמכו על הפטרוזיליה גם לצורך רפואה עממית ושימושים פרקטיים, חלקם מקובלים גם היום: הקלה על תסמיני שכרות, וריחות מהידיים ומהפה אחרי ארוחה שכוללת ריחות דומיננטיים, לטיפול באנמיה ובצקות, כחומר משתן , להקלה על תסמיני מחזור ולהמסת אבנים בכליות.
הרומאים הציגו אותה לקולינריה האירופאית, ושילבו אותה ברטבים ונתנו השראה לצרפתים לשלב אותה ב"בוקה גארני" המפורסם".
משם והלאה השתלבה הפטרוזיליה בהצלחה במנות רבות – לצד תפוחי אדמה, במרקים, סלטים ואפילו בתור קישוט קלאסי על הצלחת. זו כנראה המקבילה של ה"וחיו באושר ואושר" הקולינרי.
שלכם,
צוות הגינה
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניה
חסה
תפוחי אדמה
בטטה
פלפל
שמיר
מנגולד
פטרוזיליה
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
סלק
כוסברה
תרד
בסלי הפירות האורגניים המוגדלים (חדש – 70 שח):
אשכולית
פומלית
בננה
תפוז
קלמנטינה
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם (חדש – 100 שח):
פאפיה
אשכולית אדומה
לימון
ארגז ירוקים אורגנים:
קייל
מנגולד
שמיר
סוג של חסה
נבטים
בצל ירוק
תרד
סל לזוגות מכיל 15 סוגי ירקות, ירוקים ופירות (150 שח) חדש!!!:
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
חציל
פלפל
בצל
מנגולד
פטרוזיליה
סלק
בטטה
כוסברה
קולורבי
פומלית
תפוז
לימון
