מנה טובה של אור

דצמבר 19, 2020

מתי נהיה אמצע החורף?

לפני כמה שבועות כתבתי כמה פוסטים מהוססים על סתיו, ועל זה שהטמפרטורות יורדות, ושהנה כבר או-טו-טו מגיע הגשם.

והנה, בין טפטופים למטרים יפים הגיע לו כבר החורף בשיא הדרו. איך יודעים? שלושה סימנים ניתנו בו: ראשית, חנוכה כבר עבר חלף לו; שנית, החג הבא הוא ט"ו בשבט, ויש אפילו כמה שקדיות קצרות רוח שבקצות הענפים העירומים והשחורים שלהן אפשר לראות ניצני פריחה; ושלישית- מחר הוא יום ההיפוך החורפי.

זה בעצם אומר, קבל עם ומדע, שחצי הכדור שבו אנחנו נמצאים נמצא בהטיה המקסימלית שלו מהשמש, ומכאן והלאה הימים יתחילו להתארך והלילות – להתקצר בהתאם.

בגלל היחס בין שעות האור לשעות החושך מדובר גם בתקופה הקרה של השנה, והעובדה שהימים הכי קרים עוד לפנינו נובעת מקיבול החום של כדור הארץ.

כלומר, לכאורה, אם אנחנו נמצאים בנקודת השיא של החורף, אפשר היה לצפות שהטמפרטורות בחוץ יהיו בשפל בהתאם – אבל הרי כולנו יודעים שגם חודשי ינואר ופברואר הם קרים.

אלא, שכדור הארץ, כמו כלי קיבול גדול ומלא במים, ספג מנה הגונה של חום עוד מימי הקיץ, ולוקח לו זמן להתקרר בהתאם לטמפרטורות שבחוץ, בחצי שלנו. בחצי הדרומי קורה כמובן ההפך, גם אצלם מחר יום ההיפוך, רק שהם חוגגים את שיא הקיץ ואת היום הארוך ביותר בשנה שממנו יתחילו הימים להתקצר.

נקודת ההיפוך הבאה תתרחש ב-21 ביוני, כאשר אצלנו יהיה היום הארוך ביותר בשנה (ולמרות שלכאורה נוכל לנשום לרווחה שחצי מהקיץ עבר, החלק ה"קשוח" של יולי -אוגוסט יהיה עדיין לפנינו).

שינויי הטמפרטורות ואורכי שעות האור והחושך מורגשים הכי פחות באזורי קו המשווה, והולכים ועולים ככל שמתרחקים ממנו.

האקלים הטרופי רווי המים של קו המשווה לא משתנה דרסטית לאורך השנה, בהשוואה לאזורים הקרובים יותר לקטבים שבהם אורך הלילה מתחיל להימדד בימים רצופים בעונת החורף. הסיבה לכך היא שהזוית של האזורים האלו כלפי השמש כמעט ולא משתנה, בהשוואה לאזורים שנמצאים ב"קצוות". גם לתחושת ה"שמש השקרנית" בתקופת החורף יש בסיס: בחורף השמש נמצא נמוך יותר וקרוב יותר לקו האופק, כך שזווית הפגיעה מתרחקת מהאנך לקרקע. עקב כך, עוצמת הקרינה של קרני האור מתפרשת על פני שטח גדול יותר ולכל "פרוסת קרקע" מגיעה פחות קרינה, משמעו – פחות חום.

תקופת שיא החורף ויום ההיפוך החורפי מאופיינת בכמיהה האנושית לקצת אור והרבה חום. בימי החורף אנחנו נוטים בצורה טבעית להוריד את רמת הפעילות, להתכנס, להתכרבל, להשתבלל.

אנחנו מחפשים איך לאגור כמה שיותר חום ולבזבז אותו כמה שפחות. לכן, אם מתחשק לכם יותר להתכרבל מתחת לפוך ולהוסיף עוד סופגניה לתפריט ופחות לצאת לריצה בשלוליות, זה החורף.

חלק אחר שמגיע עם החורף הוא תחושת הדכדוך והמלנכוליה הקלה. בארצות קרות מאוד מדובר בכ-10% מהאוכלוסייה, אבל היות ובארץ החורף לא עומד בסטנדרטים הנורדיים (ואפילו לא באלו האירופאים) מדובר בנתח קטן יותר – כ1%. עוד נטייה של ימות החורף היא צריכה של מאכלים רוויי קלוריות (ושמן!), שירפדו את הגוף בשכבות מבודדות קור ויספקו לו אנרגיה ארוכת טווח. לכן, אם אתם מרגישים שהסופגניות פשוט קוראות לכם – ככה זה, בחורף.