אחד הירקות שאני הכי אוהבת בעולם היא הכרובית.
לכן, למרות שכבר כתבתי עליה בעבר, מתחשק לי לחזור אליה, אבל מזווית קצת אחרת.
הפרט הכי מעניין בכרובית הוא שמבחינה בוטנית הירק הנקרא כרובית הוא בעצם הפרח או התפרחת. העובדה הזו אינה בגדר סוד ומן הסתם ידעתם אותה ופשוט לא הקדשתם לה יותר מידי מחשבה וזה בסדר גמור, כי איזה סיבה הגיונית יש לכם לחשוב מחשבות פילוסופיות על פירות וירקות – הרי זה התפקיד שלי.
אז כן, הכרובית שאנחנו אוהבים לאכול בשלל צורות, היא בעצם תפרחת ובואו נתעכב על הנקודה הזו קצת, כי היא נקודה מעניינת. כי העניין הזה די נדיר בממלכת הפירות והירקות. מלבד הכרובית, כרובית האלמוגים והברוקולי (שכולם בני דודים מקרבה ראשונה ומיד אגע בזה), הדוגמה המובהקת היחידה שקופצת לי עכשיו לראש הוא הארטישוק.
נכון שגם פרחי קישוא נחשבים כמעדן, אך ביחס לפרי הקישוא הפרחים הם עניין די משני ובמקרה הזה מדובר על אותו צמח בשלבי הבשלה שונים, אנשים נוהגים גם לעשות שימוש קולינרי ואפילו לרקוח ריבות מסוגי ורדים מסוימים ובטח פספסתי עוד כמה דוגמאות – בכל מקרה הסיפור של ירק שהוא למעשה תפרחת אינו מאוד נפוץ.
כמו שציינתי, כרובית, כרובית אלמוגים וברוקולי הם בעצם אותו צמח. כבר כתבתי על זה לא פעם ולא פעמיים, אבל אם החמצתם. אז שלושתם בעצם צאצאים ישירים של כרוב הבר.
כרוב הבר הוא צמח ממשפחת המצליבים שהוא האב של מספר ירקות שונים בתכלית שבנוסף לשלישייה שהזכרנו ניתן למנות לצידם את הכרוב, כרוב הניצנים, הקייל והקולרבי.
כלומר יש פה צמח שבמהלך התרבות והביות שלו במקומות שונים, פותח בכיוונים שונים לחלוטין, הן לירקות עלים (הכרוב והקייל), הן לירקות שורש (הקולרבי) והן לירקות שהן בעצם תפרחת. איך ואיפה זה בדיוק קרה? כנראה שבאזורי איטליה ויוון מתישהו באלף הראשון לפנה"ס.
הרומאים היו להוטים אחר הכרובית וכמו שהזכרתי בסקירה הקודמת שהקדשתי לפרח הנפלא הזה, יש אפילו קיסר רומאי אחד (דיוקליטנוס) שהתפטר ממשרת הקיסר כדי שיוכל להעביר את זמנו בגידול הפרח הטעים הזה.
הכרובית לא רק טעימה, היא גם מאוד מזינה, היא מהווה בסיס צמחי מעולה לוויטמין B והיא עשירה בסיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. היא מגיעה לפרקה, באופן טבעי, בתחילת החורף, כך שעכשיו היא ובן הדוד הירוק שלה, הברוקולי ממש בשיאם והשבוע תפגשו אותם אצלנו.
מה עושים איתם?
מה שרוצים. טרי או מטוגן, מבושל או מוחמץ, בצלי, במרק ואפילו בסלט. הכול הולך, כיד הדמיון ששורה עליכם.
