שורש העניין

נובמבר 1, 2020

מה יהיה עם הגשם? אמנם היורה כבר עבר (ואיזה יורה מצויין זה היה!) אבל כבר חודש נובמבר בחוץ, והשמש זורחת ומחממת כאילו אין חקלאים שמתבוננים בשמיים למצוא בהם סימן לענני גשם.

וילדים שכבר מתחילים לתהות אם זה יהיה חורף עם שלג או בלי שלג. ובינתיים, בחוץ, אוירה של מסתורין ותחושה שהכל בלתי ידוע: לא רק שהקורונה כאן טורפת סדרי עולם ויוצרת נדנדה משלה (פעם בסגר, פעם בלי סגר…) גם מזג האוויר מתנדנד – קצת מתקרר ומתחמם בחזרה.

אני שוקלת להתחיל לרמוז לחורף שהקהל שלו כבר נמצא בציפיה מתוחה, ולתת לו סימנים שיתחיל להזדרז ולהגיע: אפשר למשל לקחת קליפות תפוז, למלא אותן בציפורן (התבלין, לא הפרח – ושלם, לא טחון) ולהניח בתוך תנור שהוציאו ממנו כרגע את המאפה (נסו ותהנו מהריח בכל הבית – ריח שלסיידר ושלכת); אפשר גם להכין סיידר תפוחים חם, עם מקל קינמון בפנים, ולהתכרבל עם שמיכה על הספה. ואפשר לנסות את הקלאסיקה – להכין משהו מירקות שורש.

ירקות השורש אוהבים מאוד את החורף – הם גדלים בשקט ומשמינים בנחת. ההתפתחות הזו היא דוגמא מובהקת לתהליכים שקורים בשקט, בסתר, ללא עין בוחנת: מלמעלה צומחת לה העלווה, ומתחת לפני האדמה תופח ומתעבה השורש הבלתי נראה.

היות והשורש הוא ה"מחסן" של הצמח, שבו הוא אוגר וחוסך את כל הסוכרים, ברגע שמביאים אותו הביתה כדאי להפריד את העלים מהשורש: ברגע שהשורש ניתק מהאדמה, התהליך "מתהפך" והעלים הופכים להיות צרכנים של הסוכר שבשורש. מה עוד חשוב לדעת? שגודל הירק מעיד על הטעם: הקטנים הם בעלי טעם מרוכז ומובהק יותר.

ירקות שורש הם חומר גלם נהדר ומאוד וורסטילי. אפשר להתחיל מהקלאסיקה ולהכין מהם מרק ירקות נהדר: כל עוד יש לכם בבית לפחות שורש אחד (ועדיף שניים), כמו למשל שורש סלרי ופטרוזיליה – יש לכם את הבסיס.

קודם מאדים אותם קצת, אחר כך אפשר להוסיף גם גזר, סלק, תפוחי אדמה ובטטה, כולם או חלקם, לתבל היטב ולחכות לקסם שיקרה בתוך הסיר.

אפשר גם לבחור את הצבע הכתום בתור נושא (הרי הוא ה"מרק הכתום" החורפי הידוע), לאדות מעט בצל, ולהוסיף אליו את כל הכתומים שנחים אצלכם במזווה – הגזר, הדלעת, הבטטה והדלורית, לתבל בג'ינג'ר, קמצוץ קינמון ומלח-פלפל, ולבסוף אפשר גם להוסיף חלב קוקוס.

מירקות שורש יוצאים גם סלטים נהדרים (כמו סלט סלק עם כוסברה וגבינת עיזים) והם גם טעימים מאוד כשהם פשוט חתוכים לפרוסות עבות וצלויים בתנור (נסו בשילוב של ממרחים ומטבלים, כמו טחינה, יוגורט ואפילו סילאן).

בגלל העמילן שבהם, אנחנו כמובן אוהבים אותם גם בתור פירה – אפשר (וכדאי!) לגוון את הפירה הקלאסי עם תוספת של בטטה, ויש שאוהבים גם פירה משורש פטרוזילה או סלרי (יוצאות מהם גם לביבות נהדרות).

למי שמעדיף את האוכל שלו קצת יותר קראנצ'י, אפשר להתייחס אליהם גם כמו לצ'יפס – לחתוך דק לתבל במלח-פלפל ולטגן.

למי שמחפש להכין ארוחת ערב מהירה, מרכיבים בסיסיים ופשוטים – תפוח אדמה אפוי וממולא יכול בהחלט לעשות את העבודה (ועל הדרך למלא את הבית בריח משובח של מדורה.

וזכרו את כלל האצבע: תפוח אדמה אדום מיועד לטיגון ולבן לפירה ומרק. כלל אצבע נוסף: תפוח אדמה שהוציא הרבה "עיניים" הוא אינו טרי, ובמקרה הגרוע גם בעל רמות גבוהות יותר של הרעלן סולנין ולכן פחות מומלצים למאכל).