אחד מסימני ההיכר של החורף הישראלי הוא הקרמבו, שעם כניסת דצמבר מפציע על דלפקי הצרכניות. הממתק החורפי שכנראה מגיע מדנמרק מתבסס על קרם ביצים מוקצף, הרבה סוכר וציפוי שוקולד.
הבלוג הזה מוקדש לפירות וירקות בריאים ואורגניים. אז אנחנו לא נדבר על הקרמבו הזה אלא על קרמבו אחר – אפרסמון מזן רוחו המכונה גם 'קרמבו'.
למה הוא מכונה קרמבו? בגלל הצורה המוארכת שלו, השונה מהמראה הפחוס של מרבית זני האפרסמון, המזכירה בצורתה את הממתק המושחת. מדובר בזן אפרסמונים שפותח בישראל בשנים האחרונות ונדרש לעבור הבחלה וכבר נוצר סביבו קונצנזוס כפרי טעים מאוד וחובבי האפרסמונים חולים עליו.
אם הסיפור של זן הרוחו הוא תוצר מאוד מתקדם של אבולוציה וטיפוח, הסיפור של האפרסמון עצמו הוא הרבה יותר קדום. כאן צריך לחזור לנושא השם העברי שהוא אמנם עתיק וקדום אך מתייחס לצמח שונה לחלוטין ששימש את תעשיית הבשמים הקדומה באזור עין גדי.
מאחר שצמח הבושם נשכח או נכחד היה מי שזירז לשדך את השם המיותם אפרסמון לפרי האקזוטי שעשה עליה ובהרבה מדינות נקרא: Persimmon, הדמיון הפונטי הביא לניכוס השם ההיסטורי. אגב, האופציה הנפוצה שאומצה על ידי שפות רבות לפרי הזה מתבססת על השם היפני האלגנטי カキ –
העובדה ששפות רבות בעולם שאלו את השם היפני של הפרי, מלמדת אותנו משהו על מקורו של עץ הפרי הנשיר מסין של המזרח הרחוק בה הוא תורבת והגיע בשלב מוקדם גם ליפן.
לישראל האפרסמון הגיע לראשונה בתחילת המאה הקודמת, אך לאחר קום המדינה הוא הפך לגידול מסחרי שמופיע בשווקים. הוא מפוצץ בסיבים תזונתיים תמהיל מרשים של ויטמינים (A, C, B ו-E), מינרליים כמו סידן ואשלגן וכמובן תועפות של בטא קרוטן (פיגמנט שמעניק לו את הצבע הכתום) וקרוטנואידים נוספים הנחשבים נוגדי חמצון חיוניים.
אני יודעת שלא כולם אוהבים את האפרסמון, חלק מהבעיה קשורה לכך שכמו פירות אחרים שנדרשים לתהליך הבחלה לעיתים נותרת בהם עפיצות מרירה.
בהקשר הזה באפרסמון הרוחו שהגיע השבוע לגינה העפיצות הזו כמעט ולא נוכחת, כך שגם אם פחות התחברתם לאפרסמון בעבר, תנו צ'אנס ל'קרמבו' בארגז השבועי. יש מצב שזו תהיה חוויה מתקנת.
