מה כבר אפשר לחדש בחסה? תתפלאו מסתבר שאפשר וחסה מזן ליטל ג'ם המתארחת במדור השבוע, זו דוגמה מצוינת. תכף נגיע לחסת ליטל ג'ם המתוקה, תרתי משמע, לפני זה בואו ניזכר מאיפה הגיע הירק הבסיסי שמבחינתנו היה כאן מאז ומעולם.
אז ככה, מבחינות רבות אפשר לומר שהחסה באמת פה מאז ומעולם, בכל אופן מאז שתרבות אנושית (בדגש על 'תרבות') היא חלק מהמשחק. החסה בויתה מצמח עשבוני ממשפחת המורכבים נפוץ שנקרא 'חסת המצפן'. את חסת המצפן אפשר לפגוש גם בארץ ישראל אך חוקרים שמיפו את הגנטיקה של החסה התרבותית, גורסים שכל החסות בעולם הם צאצאים של חסה שתורבתה באזור הקווקז סביב שנת 4000 לפנה"ס.
מה שמעניין שבמקור הצמח הזה תורבת כדי לנצל את הזרעים כמקור לשמן. בתהליך ברירה מלאכותית טופחו צמחים בעלי עלים רחבים (תכונה שבשעתו הקלה על איסוף הזרעים). בשלב מסוים התברר שהעלים עצמם אכילים וטעימים והיא התחילה להיות מגודלת כירק מאכל.
מקווקז החסה הגיעה למזרח הרחוק והמזרח הקרוב ואירופה, וכל זה קרה בשלב מוקדם. בכל מקום פותחו זנים מקומיים. לכן יש לנו 'חסה רומית' ו'חסה ערבית', יש חסה עגולה וחסה מסולסלת, אך כולם צאצאים של אותה חסה קווקזית קדומה.
כן, אני שומעת את הצקצוקים שלכם, בסוף מדובר בחסה. עלים נטולי קלוריות, מדובר אמנם בירק שימושי שנותן נפח וצבע, אך גם בירק מאוד ניטרלי מבחינת הטעם שיכול לשחק תפקיד של ניצב יעיל להמבורגר, אבל כולה חסה.
אז מה הביג דיל? יש הבדלים עצומים בין זני חסה גם במה שנקרא מדד קראנצ'יות; וגם בטעם, שיכול לנוע ממריר (לא לעקם פרצוף, 'מרירות' זו תכונה שלפעמים נחפש בחסה כי היא משלימה מנעד מסוים בסלט) עד מתוק ממש. לא מאמינים שיש חסות ממש מתוקות, בדיוק בשביל זה יש לנו היום בשבילכם חסה ליטל ג'ם (Little Gem).
ליטל ג'ם או בתרגום מילולי אבן יקרה קטנה, היא זן חסה שפותחה בצרפת וכיאה לאומה שמתגאה בקולינריה עילית, הם המציאו חסה שאני לא מתביישת להדביק לה את הסופרלטיב – 'טעימה'.
אז תכף נגיע לטעם המיוחד של החסה המיוחדת הזו, אבל לפני זה אני רוצה להתייחס למאפיין אחר ליטל ג'ם, שבעיני הוא שיקי לא פחות בהקשר הקולינרי האלגנטי.
לא פעם היבעתי במדור הזה את חיבתי לגמדים, אני חובבת זנים מוקטנים מעגבניית השרי ועד לכרוב ניצנים – בואו לא נפתח את הסיפור על הונאת המאה המתקרא 'גזר גמדי' – רק אציין שלא מדובר בחקלאות אלא בגילוף! בכל אופן אפשר לומר שליטל ג'ם זו עגבניית השרי של החסות, טוב, אולי הגזמתי עם השרי – אז בואו נשנה את האנלוגיה לעגבניות תמר.
בקיצור מיני חסה עגולה וקומפקטית עם ליבה לבנה ומרקם משי והטעם שלה, נשבעת לכם, מתוק. כלומר, אל תצפו למשהו מתפרץ, בכל זאת מדובר בחסה, אבל המתיקות נמצאת שם, קחו ביס מעלה טרי של ליטל ג'ם, תעצמו את העיניים והמתיקות שלה תהיה נוכחת – באמת מדובר בקאוויר של החסה.
