אחת הדרכים בהם אפשר לזהות גידול חקלאי מסורתי למקום או תרבות, היא דרך הדהודיו בשפה. כלומר, צמח ותיק ישאיר שורשים עתיקים גם בשפה. לדקל התמר יש נוכחות כבר במקרא ובעברית המקראית ובמקרה שלו גם אין בעיות זיהוי.
המקורות היהודים העתיקים מלאים במונחים שרלוונטיים רק לצמח הזה או, לפחות, מקורן קשור אליו. לכן בנוסף למונח העתיק 'תמר' שמתאר הן העץ והן את הפרי (שגם הפך לשם עברי פופולרי כבר בתקופת התנ"ך), יש לנו 'כפות' (מונח המתאר את העלים המיוחדים של התמר); יש לנו 'לולב'; יש לנו 'גדיד', שהיא מונח ייחודי לקטיף של תמרים; ויש לנו סנסנים – עוד מונח עברי עתיק שהקונטקסט העיקרי שלו הוא 'התמר'. נחזור לסנסנים.
אם אתם עכשיו מגרדים בראש וחושבים סנסה מה? אז לא. לא מדובר בדמות מ'משחקי הכס', אלא בענף הנושא את פירות התמר שזכה לשם מיוחד – סנסן. למשל, בשיר השירים פסוק ז': ”אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו". למה אני חופרת לכם על סנסנים? כי תמרים טריים מהזנים הלחים הצהובים נקטפים ונשמרים הכי טוב כשהם על הסנסנים.
כן, כמו שבטח ניחשתם יש לנו בגינה השבוע סנסנים של תמר ברהי אורגני שממש לא מומלץ לוותר עליהם. אז הבנו שהתמר הוא בן הארץ הזו אלפי שנים, העניין שמתישהו בימי הביניים המאוחרים התמרים נעלמו מהארץ.
לא ברור בדיוק מה קרה, ייתכן שהיה שינוי אקלימי שגם חפף לכלכלה המקומית ותמרי יהודה שבתקופה הרומית והביזנטית נחשבו לתמרים הטובים בעולם פינו את מקומם לאזורי גדול אחרים, כנראה באזור עיראק של ימינו.
על כל פנים לתקופה ארוכה התמרים נעלמו מהארץ. לכן כאשר חברי דגניה, אם הקיבוצים, יסדו את מטע התמרים הציוני הראשון ב-1927 הם הביאו ייחורים של זן ממצרים. כאשר בשנות השישים התחיל להתפתח ענף התמרים המקומי, כמעט כל הגידול התבססו על ייחורים שאחד מחלוצי החקלאות הישראלית, בן ציון ישראלי, הבריח מעיראק.
ישראלי הביא מספר זנים שעד היום מהווים לב תעשיית גידול התמר הישראלית. אחד מאותם זנים שישראלי הביא מעיראק נקרא תמר ברהי. בשונה מרוב זני התמר שנצרכים במצב בשל ומיובש, תמר ברהי הוא זן של 'תמר לח', כלומר תמר שאוכלים במצב טרי.
במצב טרי הברהי הוא בעל צבע צהוב עז (ויש זנים תמרים לחים בעלי צבע חום אדמדם), הפירות שלו קטנים ועגולים וכאמור, נהוג לקטוף אותו עם הסנסנים.
אציין שבשנים האחרונות, התגלה שתמר ברהי טעים מאוד גם במצב מיובש ובמקביל משווקים גם תמרים מהזן בתצורה החומה והסילאנית המוכרת. אבל היום אנחנו פה בגלל הסנסנים, ואם לא יצא לכם לטעום תמר טרי, אז אני ממליצה בחום. כלומר בקור, תכניסו את הברהי עם הסנסנים לפריזר לשעה, תוציאו ויש לכם מרענן קיץ נפלא.
