השבוע מתארח בגינה ירק שורש שכנראה מעולם לא שמעתם עליו – הטארו. מדובר בצמח ממשפחת הלופיים שהשורש המעובה שלו מכיל עמילן קל לעיכול ובכך הוא מזכיר במשהו את תפוח האדמה, באזורים מסוימים בעולם נהוג לצרוך גם את עליו, שאחרי חליטה או בישול מזכירים בטעמם תרד.
חשוב לציין שאת הטארו אסור לאכול במצב טרי אלא רק אחרי בישול כי במצב טרי יש בו גם חומר בשם אוקסלט הסידן שהוא חומר רעיל. אוקסלט מתפרק מהר אחרי בישול ובהקשר הזה הטארו אינו ירק שורש חריג – גם תפוחי אדמה, אף לא חושב לאכול במצב לא מבושל.
מקורו של הטארו בהודו ובדרום מזרח אסיה ולמעשה מדובר במשפחה של הרבה זנים שונים. טוב, עד פה שום דבר לא אמור להיות מפתיע, הטארו הוא לא הירק האסייתי הראשון, שהחך הישראלית לא מכירה ומפציע במדור. רק שהמקרה הנוכחי קצת שונה – כי הטארו הוא ממש לא ירק חדש בשכונה שלנו. מבולבלים? בצדק.
טוב, הטארו הוא אחד הירקות הראשונים שהאדם תרבת, זה כנראה קרה בעמק האינדוס לפני למעלה מ-10,000 שנים. אבל לא מדובר בירק ותיק שהיה פשוט מוכר רק באסיה. ממש לא. הערכות הן שכבר באלף השני לפנה"ס הטארו היה גידול סטנדרטי במזרח התיכון ובדרום אירופה.
למעשה, הוא מוזכר במשנה לא מעט פעמים (ואני אדייק, כנראה שלא מדובר באותו זן, אבל בבן משפחה מספיק קרוב) ויש לו אפילו שם עברי עתיק – קולקס. כתבתי 'עברי' אבל למעשה חז"ל לקחו את השם היווני וכתבו אותו בתעתיק עברי.
מדובר היה בגידול חשוב בארץ ויש לו אפילו ייצוג בפסיפס בית שאן המתוארך לתקופה הביזנטית. הקולקס המשיך להיות גידול חקלאי לאורך כל התקופה הערבית והטורקית ועדיין היה מוכר בשווקים של ארץ ישראל בראשית המאה העשרים.
אגב, קולקס (טארו) הפך לגידול משמעותי גם באפריקה ובאיי האוקיינוס השקט. זה כשלעצמו סיפור מדהים, המתיישבים הראשונים בפולינזיה לקחו איתם פקעות טארו ואקלמו אותם בכל אי אליו הוא הגיע. כאשר במאה השלישית לספירה החלו מתיישבים מפולינזיה ליישב את שרשרת האיים שאנחנו מכירים היום בשם 'הוואי', הם הביאו איתם בסירות טארו – היום יש בהוואי מאות זנים שונים וזה נחשב למאכל הלאומי של האי.
אז למה טארו/קולקס נעלם מהשכונה שלנו? אין לי תשובה טובה, כנראה שהיה פשוט קל ורווחי יותר לגדל תפוחי אדמה – זו אחת הבעיות של כלכלה גלובלית. מצד, שני יש מקומות (כמו הוואי, דרום מזרח אסיה ואפריקה) שמהן הטארו מעולם לא נעלם וזה עולם גלובלי – אז הנה, המכר הוותיק שלנו שמעולם לא הכרתם או הרגשתם בחסרונו חוזר וזה כיף.
מה עושים איתו? הוא קלאסי לפירה מדהים, עם מרקם עשיר וקצת דביק ואני בסוף השבוע מתכוונת לשלב אותו בתבשיל קדירה מהביל וחורפי.
