הימים ימי אביב, אבל לצערנו בחוץ, נוסף על שפע של רקפות כלניות וגם חרדלים צהובים יפהפיים – עדיין פורחת לה הקורונה.
זה לא פשוט. הרבה תשומת לב ניתנת לאלו שחולים, הרבה דגש ניתן לחשיבות הבידוד – אבל מעט תשומת לב ניתנת לקשיים שהוא מביא אתו. בני אדם הם חיה חברתית – אנחנו זקוקים לתקשורת ולמגע כדי להיות בטוב. למרות שיש כאלו שמעדיפים פחות תקשורת עם אחרים, ויש כאלו שזקוקים להמון שיחה וחברה ומגע – אף אחד מאיתנו לא יהיה מאושר לאורך זמן בבידוד. המון עצות טובות יצא לי לקרוא על אופן ההתמודדות הטוב ביותר עם האתגר של הבידוד לאחרונה (אני אפילו לא מדברת על שיבוש השגרה, ועל האתגר של המשך העבודה מהבית בזמן שהילדים מטפסים על הקירות, משתלשלים מהוילונות ומנסים לבנות כור גרעיני קטן באסלה).
את רובם אפשר לתמצת בכמה משפטי מפתח – נוחו, תנו לרגשות שעולים מקום, שמרו על הכוחות, בנו שגרה חדשה שתלווה אתכם בימים האלו, השתדלו לשמור על חוש ההומור (אם למישהו מכם חסרים ממים מצחיקים שרצים ברשת על הקורונה אתם מוזמנים לפנות אלי ואחלוק אתכם בחפץ לב), עשו פעילות גופנית, ולא פחות חשוב – אכלו טוב.
מה זה אומר בעצם, לאכול טוב? לכל אחד הגוף שלו, העדפות הטעם שלו והמטבח עליו הוא גדל ואליו הוא רגיל. יש כאלו המעדיפים אוכל מבושל, אחרים – המון מזון נא. יש המעדיפים מזון צמחוני או טבעוני ויש כאלו שאוהבים מזונות מהחי. יש שם בחוץ המוני מומחים, שלא לומר גורואים, שיטות, דיאטות פלא ודיאטות רגילות, גישות, ספרי בישול…. ואנשים שרוצים שהגוף שלהם ירגיש טוב.
העקרונות שלי לשמירה על תזונה שטובה לי הם די בריאים, ובאופן כללי אני לא מרגישה שאני צריכה ספר הוראות כדי לדעת מה לאכול ומה לא. אבל אם ננסה לפרוט את זה בכל זאת לכמה קווים מנחים, זה ייראה בערך ככה:
1. אני מעדיפה לאכול טרי. לא רק "לא קפוא", אלא טרי – מה שנקטף כמה שיותר קרוב לזמן הווה. אם אני הייתי זו שקטפה – עוד יותר טוב. ירקות שיש להם עדיין ריח של אדמה ופירות שיש לצידם עלה רענן תמיד עושים לי יותר חשק
2. כנגזרת של הקו הקודם, אני מעדיפה לאכול מקומי עד כמה שניתן – אני מניחה שמה שגדל פה מתאים לאקלים, ולכן גם מתאים לגוף שלי, שגר כאן באקלים. יש כמובן כמה יוצאי דופן שהובאו לכאן ממדינות טרופיות רחוקות והכו שורש בכיף – אבל אני מיודדת גם איתם. בכל אופן, ה"מקומי" כוונתו – דורש כמה שפחות שינוע, וככה נשמר טרי
3. אני מעדיפה לאכול את מה שגדל בעונה עכשיו, מסיבות דומות וגם אחרות: אני אוהבת להתרגש ממה שמגיע אליי לצלחת. להתרגש כי אני יודעת שהזמן שלו הוא עכשיו, ואחר כך יהיה הזמן של פרי או ירק אחר, ואוכל להתגעגע. אני מתלהבת מאפרסקים כי אני יודעת שקיץ בחוץ, ומשסק – כי הוא נגמר מהר מהר ותכף יפנה את מקומו משהו אחר. רימונים למשל. אני גם מניחה שהפרות והירקות האלו, בעונתם, מכילים את המלאי של המינרלים, הויטמינים והדברים הטובים האחרים שהגוף שלי הכי צריך באותה עונה
4.אני אוכלת את מה שברור לי ממה הוא מורכב, ושדורש כמה שפחות שלבים ואריזות כדי להגיע אליי לצלחת. פחות מעובד, פחות צבוע, פחות מעומלן, מיוצב, מחומצן, מוגבר, מתחלב וכל השאר. לחתוך – יופי. לתבל – יופי. לאדות, להקפיץ, לאפות – גם טוב. גם להתסיס זה נהדר. כל השאר תורמים לי פחות.
תשמרו על עצמכם!
שלכם,
צוות הגינה של מגי
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
בצל
כרוב
פטרוזיליה
מנגולד
סלרי
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
קולרבי
כוסברה
קייל
בסלי הפירות האורגניים:
בננה
תפוז
מלון
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:
פומלה
קלמנטינה
ארגז ירקות אורגנים:
קייל
שורש סלרי
מגולד
תרד
סוג של חסה
נענע
נבטים
שמיר
רוקט
השבוע נתתי ביס באפרסמון שהיה כתום בצורה מטעה.