הבטחתי לעצמי לכתוב טור על תרד בלי לאזכר את השם 'פופאי' ובלי למחזר שוב את הסיפור על טעות הדפוס ההיסטורית ונקודה עשרונית שזזה ממקומה שבגינה, במשך עשרות שנים, כל העולם ואשתו היה משוכנע שבתרד יש כמות לא פרופורציונלית של ברזל.
זה אמנם סיפור נפלא, אבל כבר סיפרתי אותו בעבר, אז אם זה מעניין אתכם תוכלו לקרוא אותו כאן. הפעם אני אתמקד באספקט אחר של תרד. למעשה, יש ויכוח שטרם הוכרע האם התרד הניו זילנדי שמככב במדור ובארגז השבוע הוא בכלל תרד.
בשונה מהרבה מאוד ירקות אחרים התרד לא הגיע מהעולם החדש והוא תורבת באסיה לפני אלפי שנים והיה מוכר כצמח מאכל (ולפעמים אפילו כצמח מרפא) בכל רחבי העולם הישן הרבה לפני גילוי אמריקה וגילוי אוסטרליה וניו זילנד. אני מודה שלפני שניגשתי לחקור את העניין, גם אני הנחתי שתרד ניו זילנדי, הוא פשוט זן תרד שפותח בניו זילנד, אך במקור הוא גידול שהובא לשרשרת האיים בתקופה הקולוניאלית. טעיתי בגדול.
מסתבר שהתרד הניו זילנדי גדל שם בר (כמו גם בחלקים של יבשת אוסטרליה) והמאורים בניו זילנד מכירים אותו ואוכלים אותו כבר מאות שנים. מכאן עולה השאלה האם בכלל מדובר בתרד?
כאמור, מבחינה בוטנית הדעות חלוקות. מבחינה בוטנית פחות. כבר למעלה ממאה שנה שתרד ניו זילנדי גדל גם מחוץ לניו זילנד (וזה כולל גם את התרד הניו זילנדי האורגני שלנו שהוא גידול ציוני גאה) ונחשב ל'תרד'.
יתרה מכך, אחד מזני התרד הכי נפוצים בעולם, הוא בכלל הכלאה בין 'תרד חלק עלים' (זן התרד הרגיל) לתרד ניו זילנדי.
בכל אופן התרד הניו זילנדי היה שם כשהגיע האדם הלבן הראשון לניו זילנד. לאדם הלבן הספציפי הזה קראו קפטן ג'יימס קוק, שנחשב לאחד ממגלי הארצות החשובים בהיסטוריה, הרגע הזה אפילו תועד (בכתובים, אנחנו בכל זאת עמוק במאה ה-18) והתרד הניו זילנדי היה חלק מהסיפור.
קבלת הפנים הלבבית שהמאורים העניקו לג'יימס קוק כללה עלים ומאכלים מהתרד המקומי, ויש סברה שקוק עצמו הוא מי שהביא את הזן לאירופה. כמה שנים אחר כך כאשר קוק הגיע להוואי, הוא כבר זכה לקבלת פנים פחות חמה. גם לה, לפי אחת הגרסאות, היה טוויסט קולינארי, כי קוק עצמו הוגש כחלק מהסעודה.
אוקי, אחרי שהבנו שהתרד הניו זילנדי הוא אכן ניו זילנדי, נשאלת השאלה: מה בעצם ההבדל בינו לבין התרד הרגיל? מבחינה מורפולוגית, התכונה שהכי מאפיינת את התרד הניו זילנדי היא שהעלים שלו קטנים יותר משל התרד האסיאתי. הרבה אנשים רואים בתכונה הזו חיסרון, אני שממילא אוהבת לטחון את התרד, אחרי חליטה קצרה, יחד עם הגבעולים לא מתרגשת מזה.
האם יהיה הבדל בין מנת תרד אחת לשניה? התשובה היא לאו דווקא. מומחים טוענים שתרד ניו זילנדי יותר מלוח (הוא אכן עמיד יותר מתרד רגיל בקרקעות מלוחות), טענה נוספת הוא שבשונה מהזן הרגיל שלעיתים מקבל מופע הקיץ מרירות מסוימת, הזן הניו זילנדי פחות מריר (ועכשיו קיץ), בכנות, קשה לי לקבוע.
אני כן יכולה להגיד שמבחינתי הזן פחות חשוב, חשוב לי שהתרד יהיה טרי ואורגני ומהבחינה הזו אתם יכולים להיות שקטים.
