מבחינתי כשמגיע מנגו מזן שלי, סימן שבאמת קיץ והשנה הוא הגיע מוקדם. אני עוד אחזור לזן השלי המתוק והישראל, אבל לפני זה בואו ניזכר במנגו באופן כללי.
בחוויה שלנו המנגו הוא חלק מהמרחב, כשאנחנו עוצמים את העיניים קל לנו לדמיין איזה 'אברהם אבינו' בארם נהריים (באזור עיראק של ימינו) טובל פיתה בעמבה. אחרי הכול, עמבה (שהיא בעצם ממרח מנגו מותסס) היא מרכיב קולינרי יסודי במטבח העיראקי – אז זהו שלא.
למעשה המנגו הגיע לעיראק רק במאה ה-19 ורק אז הגיעה העמבה לעולם. כלומר, בשמה העיראקי, כי ממרח מנגו מותסס אינו המצאה עיראקית והוא קיים מאות ואפילו אלפי שנים ומוכר בהודו בשם צ'אטני. כן, זני הבר של המנגו מקורם בדרום מזרח אסיה ובעיקר מתת היבשת ההודית בה הצמח הזה בוית כבר לפני 5000 שנה.
המנגו הוא הפרי הלאומי של הודו, הפרי הלאומי של פקיסטן, הלאומי של הפיליפינים ואם אתם מחפשים טוויסט אז הוא גם מוגדר בתור 'העץ הלאומי של בנגלדש'. אפרופו עץ, בשונה מהרבה עצי פרי המנגו מאריך ימים ומוציא פירות גם בגיל מבוגר, כאשר יש בהודו עצי מנגו בני 300 שנה שעדיין מניבים פירות. באופן מפתיע, לקח זמן למנגו להגיע למערב (וכפי שהזכרנו גם למזרח התיכון).
התיאור הראשון של הפרי במערב מגיע מספנים פורטוגזים במאה ה-16, אבל לקח הרבה זמן עד שהמערב גילה את הפוטנציאל שלו כגידול חקלאי. למשל, לצפון אמריקה המנגו הגיע רק בראשית המאה העשרים. בונטיקאי הרפתקן בשם דיוויד פרצ'ילד שנשלח מטעם הממשל האמריקאי להביא את המנגו לארצות הברית.
פרצ'ילד נסע להודו ורכש אלף פירות, רק כדי לגלות שמשקל הפירות לא מאפשר להעלות אותם לאוניה. האגדה מספרת שפרצ'ילד נתן לילדי האזור לאכול את המנגו ולהשאיר את הגלעין. את הגלעינים הוא אסף, העלה לספינה ומהגלעינים האלה צמחו ופותחו זני המנגו שמשגשגים היום במטעי פלורידה.
כמו בהרבה פירות אחרים, יש במנגו גיוון זני עצום, ידועים למעלה מ-500 זנים מסחריים וניתן למצוא הרבה מאוד סוגים של מנגו בצורות, צבעים, גדלים וכמובן טעמים שונים. יש מנגואים חמוצים, יש מנגואים מתוקים, יש זני מנגו בעלי חריפות מסוימת ויש אפילו זן מנגו שטעמו מזכיר טעם של אננס.
בישראל חלקות המנגו הראשונות נטעו בשנות השלושים של המאה הקודמת והם מתבססים על ייחורי מנגו שהגיעו מפלורידה (לכו תדעו, אולי הם צאצאים של הגלעינים של פרצ'ילד). הצמח הצליח להתאקלם יפה בישראל, במהלך השנים פותחו כאן זנים מקומיים מאוד מוצלחים וזה כולל את מנגו שלי שמבקר השבוע בארגז שלנו. מנגו שלי הוא פרי כתום, בגודל בינוני שניחן בטעם מתוק עמוק ובשונה מזנים רבים אין לו מרקם סיבי. כאמור, השנה הוא גם הקדים להבשיל – אז פשוט תיהנו ממנו.
