בלוגינה

יש רגעים שאני מצליחה להפתיע את עצמי; הבוקר כשהרמתי צרור הטרגון הטרי בארגז ושאפתי את ניחוח האניס העדין והמתוק; קרה

כמו בקולנוע ההוליוודי, גם כשעוסקים בירקות יש את הכוכבים שוברי הקופות ויש את שחקני המשנה. אנחנו נוטים לזלזל בשחקני משנה

נובמבר הגיע ועמו האבוקדואים הנהדרים מזן אטינגר וזו הזדמנות להקדיש לזן הטעים הזה סקירה משלו. על האבוקדו כבר כתבתי לא

לפחות פעם בשנה אני אוהבת לחזור ללפת, כי לחזור ללפת זה לחזור למקורות. אני יודעת שכבר חרשתי, על החשיבות המכרעת

יש קונצנזוס – הקלמנטינה היא פרי נהדר. מסכימים? יופי, עכשיו קבלו עובדה: בישראל לא מגדלים קלמנטינות מאז שנות החמישים; סבתא