בשפות צפוניות יש המון מילים לשלג – ואילו אנחנו מוכנים להגיד את השם שלו 60 פעמים בשפה שלנו.
לו רק ירד שלג ונוכל לצאת להשתולל ולהנות מהאקשן (ממש מצב מלחמה בחסות כוחות הטבע – כבישים סגורים, מוסדות לא פועלים…).
מצד שני, בשפתנו אנו יש מילים שונות לפעולת הקטיף של תמרים (הלא הוא הגדיד), גפנים (הלא הוא הבציר), אפילו לאיסוף תאנים אל הסל מצאנו שם (כן, זהו בדיוק תהליך הארייה. אני כל כך אוהבת את הריח של התאנים הבשלות בקיץ, כשהן כבר כמעט בשלות מדי ואפשר להריח מקילומטר שיש עץ שופע תאנים סגולות ומתפקעות בסביבה, זה מזכיר לי את המונח המוזיקלי "ארייה", רק בניחוחות וטעמים). גם לאיסוף זיתים מהעץ יש שם – הלא הוא המסיק.
מסתבר שמסיק הוא מונח מגוון: ראשית, מועד המסיק משתנה קצת, והוא תלוי במיקום הגיאוגרפי של העץ, והאם ההשקיה שהוא קיבל היא מעשה ידי אדם (כלומר מושקה – שלחין) או שהוא מקבל רק את מה שהגשם ממטיר עליו בטובו מלמעלה (כלומר בעל).
מסתבר שגם את שיטת המסיק מגוונים: יצא לי לראות כאלו שקוטפים בעדינות, עם האצבעות; אחרים שטלטלו את העץ טלטלות עזות, ואחרים שגם הרביצו לענפים עם מקל כדי שהזיתים ינשרו למטה על מחצלת שפרושה תחת העץ (העדינות חשובה יותר לאלו שמיעדים את הזיתים לכבישה ולא לשמן – כדי שיישארו שלמים ויפים יותר).
יש כאלו שממהרים להוציא מהמקום כל שק שהתמלא, ואחרים שאוגרים את השקים במשך יום או יותר. ההחלטה מתי בדיוק להתחיל את המסיק היא סוג של אמנות: מוקדם מדי, וכמות השמן בפרי תהיה נמוכה יחסית, וכך גם משקל היבול כולו – מאוחר מדי, והרבה פרי יתבזבז וינשור לקרקע, וחבל.
ישנם חקלאים שמעדיפים להיעזר במכונות: אם העצים גזומים יפה ומוכנים כולם למסיק, אפשר להשתמש במכונה שמטלטלת את העצים ומפילה את הזיתים לקרקע, או בכזו ששואבת אותם מתוך העץ ונפטרת מהעלים.
בשיטות האלו, כדי להעלות את הסיכויים לכך שרוב הפרי יהיה בשל באותו זמן, משתמשים לפעמים בחומרי ריסוס שמעודדים הבשלה ומקלים על נשירה של הפרי. עצי הזית לא מניבים את אותה כמות פרי כל שנה – הם עושים זאת לסירוגין (והם גם מסתנכרנים בינם– כלומר כל העצים באותו הכרם עשויים להניב יבול שופע ויפה רק פעם בשנתיים).
לכן, אם מצאתם חורשה יפה ורחוקה מהכביש, שעל העצים בה גדלים זיתים יפים ושמנמנים, אל תופתעו אם תמצאו יבול מאכזב בשנה העוקבת.
מה עושים עם הזיתים הלאה? היות והם מרירים ולא מתאימים למאכל כמו שהם, מכניסים לצנצנת, או משנעים לבית הבד לאצירת זמן הזית. מבחינתי, זהו אחד הרכיבים הקלאסיים של תזונה מקומית וטרייה: שמן זית מכיל חומצה אולאית, שמאזנת את רמות הכולסטרול (הטוב, הרע והמכוער) בדם, ויחס חומצות השומן הבלתי רוויות שבו אופטימלי כדי לעזור לגוף לספוג סידן (כמו למשל מטחינה, שגם היא חלק בסיסי בתזונה המקומית). נוגדי החמצון שבו שומרים על תאי הגוף מפני הזדקנות מואצת, ואילו טמפרטורת הרתיחה הגבוהה שלו שומרת עליו מפני עליה בכמות החומרים הרעילים בזמן טיגון.
שנה טובה, ולבריאות!
שלכם,
צוות הגינה
צפי לסלים השבוע:
צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):
מלפפונים
עגבניות
חסה
תפוחי אדמה
תרד
חציל
דלעת
בטטה
פטרוזיליה
בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:
פאקצוי
כוסברה
סלק עם עלים
בסלי הפירות האורגניים המוגדלים (חדש – 70 שח):
אגסים
ענבים
בננה
בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם (חדש – 100 שח):
רימונים
מנגו
ארגז ירקות אורגנים:
סלרי
בזיליקום
שמיר
סוג של חסה
נבטים
בצל ירוק
קייל
