הי והלוואי שבוע טוב. חקלאי שלנו מעביר תרומות לחיילים אז אם מישהו רוצה לשלוח משהו, מוזמנים להעביר לנו עם הנהגים ואנו נדאג שיגיע ליעדם 🙂
התירס הוא הדגן הגדול ביותר והוא גם הגידול המגודל ביותר בעולם!
מגדלים בעולם יותר תירס אפילו מאורז ומחיטה, אך רוב התירס בימינו הינו מהונדס גנטית (לא עלינו) .
התירס הינו אמריקאי במקורו, דרום מקסיקני. שבט אינקה כינו את התירס "מקיים החיים" ושבט המאיה ראו בו אלוהות. לילידים האמריקאים, "האינדיאנים", היו שפות רבות, אך בכולם משמעות השם של תירס היה "חיים".
התירס נכח ברוב הארוחות שלהם. הוא נצלה, יובש ונטחן, נאפה, הותסס ונשתה ובושל. כמו כן השתמשו בכל חלקיו! קלעו מעליו ונופו סלים, מוקסינים ומחצלות, פיסלו והשתמשו בקלחים לכלים, השתמשו לבעירה…
בובת אלת התירס, עשויה מקליפות התירס
גם בימינו מנצלים את התירס מצוין (לא מדברת על כך שנמצא כמעט בכל רשימת רכיבים של מוצרים מעובדים בסופר!) מפיקים ממנו קמח, אלכוהול, שמן, סוכר ואפילו פלסטיק – הכלים החד פעמיים המתכלים בקומפוסט שלנו !
החלו בתרבותו כבר לפני 10000- 7000 שנה אך התירס שהם מצאו בטבע נראה כך:
שימו לב לגודלו הכללי ושל כל זרע וכמות הזרעים.
ברירה מלאכותית שונה מברירה טבעית בכך שהאדם מכוון על תכונות הצמח וקיימת מימי קדם. היא דרך טבעית של בני האדם להשפיע על הימצאות תכונות מסוימות בגידול. על ידי בחירה של פריטים בעלי תכונות רצויות, או להיפך – ללא תכונות בלתי רצויות, והכלאתם. לדוגמה בתירס, בחירת גידול מסוים שנתן קלחים גדולים במיוחד והכלאתם עם גידול אחר שנתן זרעים גדולים. ככה לאט לאט, לאורך הדורות, נוצר תירס בעל קלחים גדולים יותר עם זרעים גדולים יותר
כמובן שגם הטעם, עמידות למחלות, צורת הגידול, עמידות לתנאי גידול שונים, אקלים ועוד הם תכונות שמעניינות את כל האוכלים והמגדלים 🙂
אחד התכונות הראשונות ש"עבדו" עליהם היא השארת זרעי התירס על הקלח. בטבע כל צמח רוצה להפיץ את זרעיו ולהעמיד פוטנציאל רחב לדור הבא (הורות- גם אנו רוצים זאת בשביל ילדינו, לא?) זרעי הטאוסינט היו מתנתקים מהקלח וכך מופצים. אנו רוצים שהזרעים ישארו על הקלח כמזון או כזרעים לגידול הבא. לגרעיני התירס של ימינו אין יכולת התנתקות שכזו.
התירס נדד צפונה ביבשת אמריקה ע"י סחר והחלפות ותפס מקום של כבוד אצל כולם. בתחילת הקטיף נהגו לחגוג את פסטיבל התירס הירוק (בשונה מתירס לייבוש) ושרו לה שירים כמו "לך, מי שמקיים אותנו".
אלילי התירס היו לסמל שפע ופוריות. טקסי התירס היוו התחלות, מין אביב בו חידשו בגדים ושמות ועשו ניקוי גוף ונפש.
עם גילוי אמריקה, התירס הובא לאירופה עם קולומבוס. תוך שנים מועטות הופץ לאפריקה, למזרח התיכון, ליפן ולשאר העולם. בכל מקום נקלט מהר ותפס מקום מכובד בכל סוגי המטבחים, ללא הבדל דת, מין וגזע.
הלוואי עלינו!
הטוב שבשני העולמות:
תירס הוא דגן שנאכל טרי כמו ירק.
התירס האורגני נאכל בשלמותו כדגן מלא. הוא עשיר בסיבים תזונתיים, במגנזיום, בברזל ובויטמינים מקבוצה B, בהשוואה לדגנים אחרים מכיל פחות קלוריות ופחמימות ויותר ויטמינים, מינרלים וחומצה פולית.
ביחס לירקות הוא מכיל שפע של אנרגיה כמו דגן.
התירס מקבל את צבעו הצהוב מפיגמנט בשם לוטאין, שהיא תרכובת אנטי אוקסידנט בעלת חשיבות לבריאות העיניים ולמניעת קטרקט.
הוא נאכל טרי או אחרי בישול קצר ולכן תכולת הויטמנים והמינרלים בו היא גבוהה ואופיינית לירקות טריים ולא כמו בדגנים יבשים. יש בו ויטמין A ו C , אשלגן וחומצות פוליות.
מתכוני תירס, אם לא אכלתם אותו מיד חי מהקלח – אם אף פעם לא ניסיתם זאת, כדאי!! או אחרי בישולון קצרצר.
קצת טיפים:
כדאי לאכול מהר! מרגע הקטיף מתחיל תהליך של הפיכת הסוכרים שלו לעמילנים- זה התירס מהסופר שפחות מתוק ונדבק לשיניים.
מתיקות התירס מושכת אליה עוד אוהבי סוכרים. השכיחה ביניהם היא נברנית התירס. אמא נברנית, עוד אמא שדואגת לצאצאיה, מטילה את ביציה על מזונם האהוב, בראש קלחי התירס, על השערות. כשהזחל בוקע הוא מיד מתחיל לאכול, כך שבעצם הוא עושה לנו ביקורת איכות וביקורת אורגנית. אם פספסנו מישהו אל תבהלו. פשוט חתכו את הקצה האכול עם הזחל ואכלו את השאר.
בשלו עד 5 דקות או שתתחיל לאבד ממתיקותה.
בשלו בקצת מים.
בשלו עם העלים והשערות ואז השתמשו במים ללחמים, תבשלים או פשוט שתו אותם. הם טעימים ומסופר שמים אלו טובים לטיפול בדלקות בדרכי השתן, בבצקות, בבעיות כליות ובבעיות בבלוטת הערמונית.
אפשר לכתוב עוד כ"כ הרבה על התירס ולכן אני מזמינה אותכם לארכיון התירס שלנו.
שבוע מתוק ומחזק,
שלכם,
צוות הגינה ומגי
וצפוי לנו בסלים: (טיטה בלבד)
תירס
בזיל
חסה
דלעות יפניות
מלפפונים
עגבניות
חצילים
כרוב
פלפלים
פטרוזיליה
ובגדולים גם:
דלורית
כוסברה
ועגבניות שרי
בסלי פירות:
מנגו ואגסים
בגדולים גם:
ליצ'י ומלון
